אורי שהם. יליד 3.8.48, עירק. עלה לארץ ב-1951.

נשוי, אב לשתי בנות. למד בבית הספר לדוגמא על-שם הנרייטה סולד ובבית ספר תיכון עירוני ד' בתל אביב. בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת העתודה האקדמית. בעל תואר מוסמך במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ב-1966 התגייס לצה"ל במסגרת העתודה האקדמית. ב-1971, לאחר סיום לימודיו, הוצב לשירות בחיל ההנדסה הקרבית.

ב-1974 הצטרף לפרקליטות הצבאית ומילא שורה של תפקידים, בהם: ממונה על התביעה בעזה, תובע פיקודי בפיקוד דרום, פרקליט פיקוד מרכז, תובע צבאי ראשי, סגן פרקליט צבאי ראשי ונשיא בית המשפט הצבאי לערעורים ביהודה, שומרון וחבל עזה.

במקביל לשירותו בפרקליטות, השלים ב-1977 את לימודי המוסמך במשפטים. בשנים 1984-1983 עבר קורס מתקדם לשופטים ופרקליטים במסגרת זרוע היבשה של צבא ארה"ב בשרלוטסויל, וירג'יניה. ב-1989 מונה לתפקיד נשיא בית המשפט לערעורים ביהודה, שומרון וחבל עזה. ערכאה זו הוקמה באותה שנה בעקבות המלצת בית הדין הגבוה לצדק.

ב-1992 מונה לשופט בית הדין הצבאי לערעורים. מ-1995 ועד מרס 2000 כיהן בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי, בדרגת תת-אלוף. בשנת 2000 מונה לתפקיד המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים.

ביום 30.9.01 מונה לכהונת שופט בית משפט מחוזי (תל אביב).

במהלך תפקידו כסגן פרקליט צבאי ראשי (בזמן האינתיפדה) הוציא צו האוסר על חיילי צה"ל ומפקדיו בשטחים להכריח תושבים לטפס על עמודי חשמל כדי להוריד דגלים. במהלך תפקידו כפרקליט צבאי ראשי, פעל להקמת בית דין לעבירות משמעת, שנועד לדון בעבירות שאינן חמורות ואינן מחייבות הגשת כתב אישום לבית דין צבאי.

יזם תיקון לחוק השיפוט הצבאי שיעניק למוסרי עדויות בתחקירים צבאיים חיסיון מפני הפללה עצמית (בדומה לוועדת חקירה). הקים את בית הספר למשפט צבאי בצריפין, אשר מטרתו הינה להקנות לקציני ולחיילי צה"ל ידע בעניינים משפטיים, ולשמש כמרכז הדרכה לאנשי הפרקליטות הצבאית.

במהלך השנים פרסם מספר מאמרים בכתבי עת משפטיים.