אפרים לרון. יליד 5.11.31, בוקרשט, רומניה.
עלה ארצה בספטמבר 1938. סיים ב-1949 את לימודיו בבית ספר תיכון - הגימנסיה העברית בירושלים. הפסיק את לימודיו עקב גיוס בעת מלחמת השחרור.

שירת בצה"ל (גדוד א' נח"ל). השתחרר ביום 1.6.50, ושב ללימודים. סיים בהצטיינות את לימודיו בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, במחזור ב', שנת 1954. עבד במשרדי עורכי דין בירושלים ובתל אביב. בשנים 1963-1960 שימש יועץ משפטי לאגף החשב הכללי ולרשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר.

ביום 2.10.63 מונה לכהונת שופט בית משפט השלום באשקלון. ביום 1.11.69 מונה לכהונת שופט ראשי בבתי משפט השלום במחוז הדרום, ולרשם בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ביום 15.9.70 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע. ביום 3.9.95 מונה לכהונת סגן נשיא בית משפט מחוזי.

ביום 1.1.96 מונה לכהונת נשיא בית משפט מחוזי בבאר שבע. בשירות מילואים שימש כאב בית דין צבאי מחוזי בפיקוד הדרום, בדרגת סגן אלוף.

ביום 6.11.01 פרש לגמלאות.

משפטים בולטים בהם דן: ב-1978, במסגרת הליך משפטי, הביא לפשרה בין סיעות המפד"ל, המערך והליכוד באשדוד שהובילה להרכבת הקואליציה ולבחירת ראש העיר; ב-1987 אישר, בפסק דין עקרוני, כריתת כליה ממפגר בן 39 והשתלתה באביו חולה הכליות בן ה-65; ב-1996 אישר את הקמת איל"ח (אזור לייצור חופשי) ליד באר שבע. כמו כן, קבע פסקי דין רבים, בהם נקבעו הלכות בתחום הנזיקין והפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.