אריה אליעז יוסף. יליד דצמבר 6.12.1939, קובנה, ליטא.

אביו נרצח על-ידי הנאצים עם הפלישה לליטא ב1941-. שהה עם אמו (מורה וסופרת שכתבה בשם העט 'בת עמי') בגטו. תקופה ממושכת גדל אצל נוצרים. האם הוציאה אותו מידיהם בעזרת חיילים יהודים בצבא האדום, ונפטרה לאחר שכתבה את ספרה על השואה. ב-1947 עלה ארצה במסגרת עליית הנוער, לירושלים.

בשנים 1957-1954 למד שנה בישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה ובמסגרת הקיבוצים יבנה ושלוחות. בשנים 1959-1957 שירת בצה"ל. סיים קורס קציני שריון. במילואים עבר קורס מג"דים והוענקה לו דרגת סגן אלוף. נשוי לברוריה, מנהלת בית ספר תיכון, וכיום מפקחת כוללת של משרד החינוך והתרבות ומרצה במכון להכשרת מורים באוניברסיטת בן-גוריון. אב לשלושה: רום, מהנדס כימיה ותלמיד לדוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון; אור, חייל (עתודאי) בוגר לימודי המזרח התיכון ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב; הוד, בוגר תיכון מקיף ו' בבאר שבע.

אליעז שוקד על עריכת ספרה של אמו (ז"ל) - הדסה לוין לבית גירשוביץ ("בת עמי") - שנכתב בגטו. הספר כולל תיאורים של כניסת הגרמנים לטלז, רצח יהדות ליטא, החיים ביערות ובגיטאות טלז, גירולי, ריין ושבלי ובמחסות שונים.

בשנים 1965-1962 למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. סיים במקביל לימודי תעודה בקרימינולוגיה. ב1996- קיבל רשיון עורך דין. בשנים 1967-1966 עסק בעריכת דין כשכיר וכעצמאי. בשנים 1975-1967 שימש בתפקיד היועץ המשפטי בעיריית באר שבע. כמו כן שימש יועץ במועצה המקומית ערד. ב1974- סיים לימודי תואר שני במשפטים (בהצטיינות), באוניברסיטה העברית. נושא עבודת המאסטר שלו היה: "על מעמדו של היילוד היהודי מהזרעה מלאכותית בדין העברי ובמשפט הישראלי".

בשנים 1984-1975 עסק בעריכת דין במשרד עצמאי שניהל. בספטמבר 1984 מונה לכהונת שופט תעבורה. לימד במשך 9 שנים מבוא למשפט, משפט מסחרי ודיני עבודה בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון ובמסגרות לימודיות אחרות.

ביום 1.3.90 מונה לכהונת שופט בית משפט שלום. מכהן בתפקיד זה בבית משפט השלום בבאר שבע. פסקי דין שלו פורסמו בפסקי דין תעבורה, ובפרסומי פסקים של בתי משפט מחוזי ושלום. בשנותה-80 פרסם ספר שירי ילדים דוב-לי-די. ב-1944 פרסם את ספר השירים מדבר ורוח. יצירה מתוכו הולחנה על-ידי המלחין מאיר מינדל מקיבוץ נגבה, חתן פרס ראש הממשלה למוסיקה ב-1944, ומושמעת בקול המוסיקה ובגלי צה"ל.