אוריאל רייכמן. יליד 04.07.1942. למד בבית הספר היסודי הגבעה ברמת גן ובתיכון חדש בתל אביב. היה חבר פעיל בצופי רמת גן ובקבוצת הכדורגל מכבי רמת גן.

את שירותו הצבאי בצנחנים סיים בדרגת סגן. נשוי, בשנית, לאדריכלית נירה רייכמן. אב לשתיים - רונית וענת.

במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות לטרון וצומת רפיד. במלחמת ההתשה השתתף בקרבות בתעלת סואץ ובבקעת הירדן. במלחמת יום כיפור השתתף בקרבות תל שמס ומתחם אום-בוטמה. כיהן כאב בית דין, בדרגת רב סרן, בוועדת ערר בענייני קרקעות ביהודה ושומרון.

בוגר ומוסמך (בהצטיינות) הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בעל תואר דוקטור מבית הספר למשפטים באוניברסיטת שיקגו. שימש בתפקיד אסיסטנט, מרצה, מרצה בכיר ופרופ' חבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

בשנים 1990-1985 שימש דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. ב-1990 הקים את בית הספר למשפטים רמות משפט, ועמד בראשו עד 1995. ב-1994 הקים את המרכז הבינתחומי הרצליה. המכללה הוקמה בבסיס נ"מ לשעבר בהרצליה. היא איננה מקבלת תמיכה ישירה ממערכת התקצוב הממשלתית, אך קיבלה מהמדינה את שטח הבסיס בו הוקמה ללא תשלום למעשה. רייכמן מכהן כנשיא המרכז הבינתחומי הרצליה מאז הקמתו (למעט תקופה קצרה שבה הצטרף למערכת הפוליטית) והמקום מזוהה עימו במידה רבה ("רייכמן" הוא כינוי מקובל למכללה).


בתחום הפוליטי נמנה רייכמן עם מייסדי תנועת שינוי. כיהן בתפקיד יו"ר ועדת הביקורת של מפלגת ד"ש, ולאחר התפלגותה הצטרף לתנועת שינוי ותיפקד בה כיו"ר המזכירות.

בתחום הציבורי עמד רייכמן בראש הצוות שניסח הצעת חוקה לישראל. לאחר מכן היה יו"ר תנועת חוקה לישראל. פעל לקידום חקיקה, במיוחד בענייני דת ומדינה: בחירה ישירה לראשות הממשלה, שיטת בחירות יחסיות אזוריות, מגילת זכויות האדם, הסדרת יחסי דת מדינה וחיזוק סמכויות הרשויות המקומיות. חלק מההצעות אומצו ונחקקו על-ידי הכנסת. רייכמן שימש כיו"ר ועדת זכויות האדם בלישכת עורכי הדין, והיה חבר בוועדות ציבוריות שונות. הציע רפורמות בתחום דיני המקרקעין והסדרת מקצועות השמאות והתיווך במקרקעין.

רייכמן מכהן בתפקיד דירקטור בבנק הבינלאומי הראשון, ומרצה בדיני קניין במרכז האקדמי שייסד בהרצליה. פרסומיו המדעיים, בארץ ובחו"ל, עוסקים בתחום הקניין. היה פרופ' אורח וחוקר אורח בארצות הברית ובגרמניה.

רייכמן נשוי לאשתו השנייה - האדריכלית נירה רייכמן, ואב לשתי בנות.