אנגלרד יצחק

דלג

יצחק אנגלרד

שופט בית המשפט העליון (2003-1997)

יצחק אנגלרד. יליד 1933, פרנקפורט-מיין, גרמניה. גדל והתחנך בבאדן ובציריך, שוויצריה. למד בישיבת עץ חיים במונטרו, שוויצריה (1949-1948). בעל תעודת בגרות פדר...

אתר - court.gov.il

למסמך המלא

מעכשיו RSS לכל תגית

לקבלת רשימות חדשות בנושא לדוא"ל שלך:

נא לרשום דוא"ל

שלח

ציטטות

בית הקברות "הסודי" עמק יזרעאל

אישים ופירמות בחדשות / נושאים בחדשות

● עוזי פוגלמן ● שרי אריסון ● יאשיהו יוסף פינטו ● הסכם אוסלו ● יאיר לפיד ● דן מרגלית ● אורי מילשטיין ● יעקב ליצמן ● הוצאת עיתון הארץ בע"מ ● מאיר רבין ● אהרן ברק ● אורנה אנג'ל ● אפרים ברכה ● בנימין נתניהו ● דורית ביניש ● משה כחלון ● רשות השידור ● גדעון משה סער ● ציון אמיר

● פרשת אולמרט ● פרשת ליברמן ● בחירות/מפלגות ● משפט הולילנד ● אקטיביזם שיפוטי ● פרשת בניזרי ● פרשת הנגבי ● שפעת החזירים ● הגרעין האירני

יצחק יצחק / Englard Izhak

● רשימות ● פרופיל ● פורום

אנגלרד יצחק
Englard Izhak

שופט בית המשפט העליון (2003-1997)

תאריך לידה: 3/4/1933

ארץ לידה: גרמניה

אזרחות: ישראלית

השכלה: דוקטור

שפות: אנגלית, עברית

תואר/מקצוע: שופט (בדימ.)

תפקיד/עיסוק: -, בורר/מגשר

טלפון: 02-6759666

פקס: 02-6759648

אתר: court.gov.il

כתובת: קריית בן-גוריון

ירושלים 91909

קישורים
	הרשות השופטת
	שופטי ישראל

יצחק אנגלרד. יליד 1933, פרנקפורט-מיין, גרמניה.
גדל והתחנך בבאדן ובציריך, שוויצריה. למד בישיבת עץ חיים במונטרו, שוויצריה (1949-1948). בעל תעודת בגרות פדראלית, שוויצריה (1951).

עם עלייתו לארץ למד בישיבת כפר הרואה (1952-1951). למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים בהצטיינות (1956-1952). את בחינת הדוקטורט עשה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת פריז (1957). שנה לאחר מכן קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת פריז (MENTION TRES BIEN). הגיש עבודת דוקטורט בנושא: "הכלל הדבר מדבר בעדו במשפט הישראלי" (1958). התמחה בבית המשפט העליון אצל השופט ד' גויטיין, אצל עו"ד שצ'ופק, ובפרקליטות המדינה (מחלקת בג"צים), אצל פ. לנדא (1960-1958). ב-1960 עבר בחינות וקיבל רשיון עורך דין בישראל. שימש כאסיסטנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אצל פרופ' גד טדסקי (1960).

שירת בצה"ל בפרקליטות הצבאית (1963-1962). ב-1963 החל לשמש מרצה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שימש מרצה בכיר למשפטים (1966), מרצה אורח במכון למשפט השוואתי באוניברסיטת רומא ע"ח שנת שבתון (1968-1967), ופרופ' חבר למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים (1970). בשנים 1974-1971 שימש מנהל המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, ויועץ חיצוני לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.

שימש פרופ' אורח למשפטים באוניברסיטת דרום קליפורניה (U.S.C.), לוס אנג'לס (1975); פרופ' מן המניין למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים (1976); מנהל המכון לחקר המשפט העברי, האוניברסיטה העברית בירושלים (1981-1980); פרופ' אורח למשפטים, אוניברסיטת ציריך, שוויצריה (1981); דיקן הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים (1987-1984); מרצה אורח בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל, ניו-הייבן, ארה"ב ובאוניברסיטת טורונטו, קנדה (1988-1987); חבר האקדמיה הישראלית למדעים (1992); וחבר מן המניין, האקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי (1996). ב-1997 קיבל את פרס ישראל לחקר המשפט. תחומי התמחותו: דיני חיובים, דת ומדינה, משפט השוואתי ותורת המשפט.

ביום 15.9.97 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון, במיוחד נוכח התמחותו בנזיקין. פרש לגמלאות באפריל 2003.

במסגרת כהונתו כשופט בית המשפט העליון, פסק, בין היתר (בהרכב שלושה שופטים או יותר) בעניינים הבאים: כתב את פסק הדין בערעור אזרחי בעניין תקנות קואופרטיב אגד, ופסק, בדעת הרוב, על בטלות סעיף בתקנון אגד - שכלל תניה מקפחת; בערעור אזרחי חייב עורך דין לפצות לקוח בגין רשלנות מקצועית, כיוון שעורך הדין לא הזהיר את הלקוח שתקופת ההתיישנות עומדת לחלוף.

פרסם ספרים ומאמרים בתחומי המשפט הבאים: דיני נזיקין; דת ומדינה; תורת המשפט; משפט יהודי; עשיית עושר ולא במשפט; משפט השוואתי; כשרות משפטית; אימוץ ילדים.

- תאריך עידכון: 14/11/2005 14:21:01