רות אליעז-שטרנברג. ילידת 13.7.1935, פולין.
נשואה מ-1958 לעמנואל אליעז, אם לארבעה בנים ובת.

נצר למשפחה ציונית ממזרח פולין. דור שני של משפטנים. עלתה ארצה ב-1944 באוניית המעפילים קזבק ונקלטה במוסד אהבה בקריית ביאליק. סיימה בית ספר עממי של תנועת המזרחי בבני ברק. בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, מחזור תשכ"א. בשנים 1975-1974 למדה מדע המדינה וספרות קלאסית בשלוחת אוניברסיטת סאות' קרוליינה בסיאול, דרום קוריאה. מ-1961 עבדה בפרקליטות מחוז תל אביב בתחום האזרחי.

ב-1978 מונתה מטעם המדינה לנאמן בפשיטת הרגל של יהושע בן-ציון, יחד עם עו"ד ל.ד. קומיסר. באפריל 1979 מונתה לכהונת שופטת בית משפט שלום ובספטמבר 1979 הושבעה לכהונה זו. עם מינויה, הוסמכה על-ידי נשיא בית המשפט העליון, ד"ר יואל זוסמן, לכהן בתפקיד רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב (לראשונה במערכת המשפטית). בשנים 1990-1979 כיהנה בתפקיד רשמת ושופטת בית משפט מחוזי במינוי בפועל. ב-1990 מונתה לכהונת שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במינוי של קבע.

עסקה בתחום האזרחי, בהרכב פשעים חמורים ובענייני מעמד אישי. מ-1993 מלמדת בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. מ-1995 מלמדת גם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

פסקי דין תקדימיים שפסקה, ואושרו כהלכה: בתיק מ.א. 1454/91 פסקה על חיוב אב המשפחה להשתתף במחצית תשלום שכר לימוד של בן בוגר (לאחר גיל 18) הלומד בטכניון במסגרת העתודה האקדמית וכן השתתפות במימון הוצאותיו עד לגיל 21; בתיק מ.א. (ת"א) 1281/91 ובתיק מ.א. (ת"א) 2770/92 נתנה צו להרחיק אב מבית המשפחה, למרות שלא נהג באלימות, בהסתמך על עקרון העל של טובת הילד.

פסקה כי תקופת החיוב במזונות ילדים תוארך עד לסיום שירות החובה בצה"ל. ערעור שהגיש הבעל לבית המשפט העליון (4480/93) נדחה, בהרכב של חמישה שופטים; בתחום האזרחי הינה חלוצה בנושאי קיזוז, דיני שטרות וחובת הבנקים לגלות וליתן פרטים לנתבעים בתביעות כספיות; היתה בעלת דעת המיעוט המקלה במשפט האופנובנק (עמדה שנתקבלה בסופו של דבר בבית המשפט העליון בערעור שהגיש רוני ליבוביץ).