רינו צרור.יליד 1953, תל אביב.

גדל ברמת גן. שירת בצה"ל, בחטיבת הצנחנים. אב לשלושה.

בשנים 1974-1973 שימש כתב בשבועון העולם הזה וסיקר את מלחמת יום כיפור. באותה תקופה חשף את הדחתו של אלוף שמואל (גורודיש) גונן מתפקיד אלוף פיקוד דרום. בשנים 1976-1975 ניהל את נווה נוער באור יהודה - מוסד לנערים עבריינים בגילאים 16-12. הניהול נעשה בהשגחת משרד הרווחה.

בשנים 1978-1977 נמנה עם מקימי ועורכי הירחון לענייני תרבות וספרות - פרוזה, שם שימש רכז מערכת. בשנים 1981-1979 נמנה עם מקימי הירחון מוניטין, שם שימש סגן עורך. בשנים 1983-1981 נמנה עם מקימי השבועונים אנשים וכספים, שיוסדו על-ידי קבוצת מוניטין. ב-1983 נמנה עם מקימי העיתון חדשות (מקבוצת שוקן).

בשנים 1990-1984 שימש עורך ואחראי על מוספי חדשות שונים ועל המגזין היומי של עיתון חדשות. במסגרת עבודתו, נמנה עם האחראים (יחד עם המו"ל עמוס שוקן, יוסי קליין ודני דור) לחשיפת פרשת 'קו 300', בניגוד להנחיית הצנזורה. בגין פרסום זה נשפט, הורשע בבית משפט השלום וזוכה בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון.

ב-1990 שימש עורך המקומון התל אביבי העיר (מקבוצת שוקן). בשנים 1993-1991 היה חבר בקבוצת מירור ישראל (בה שימש רוברט מקסוול מו"ל), במסגרתה היה אחראי על הקמת רשת מקומונים ארצית עבור עיתון מעריב. בשנים 1994-1993 שימש עורך שבועון החדשות העולם הזה. במקביל, נמנה עם מקימי ועורכי שבועון החדשות שישי (מקבוצת מוניטין), אשר נסגר ב-1994.

בשנים 1997-1995 ביים (בשותפות) את הסרטים הדוקומנטריים - דרעי, רמון ואת הסרט בית שאן סרט מלחמה (בגינו זכה ב-1996 באוסקר הישראלי לסרט הדוקומנטרי). בשנים 1998-1996 פרסם טור אישי (סדר יום) במקומון העיר. ב-1999 הצטרף לערוץ 2, בתפקיד עורך חדשות יום השישי. סיים תפקיד זה בספטמבר 2000.

מאוקטובר 2003 עורך ומגיש את "דין וחשבון", תוכנית אקטואליה דוקומנטרית בערוץ 10 (בגינה זכה בפרס האקדמיה לטלוויזיה ולקולנוע לתוכנית האקטואליה הטובה ביותר ל-2003).