יוסף שפרינצק ז"ל, יליד 1885, רוסיה. עלה לארץ ב-1910.

השתתף, יחד עם יצחק גרינבוים, בארגון אגודת "התחייה" (1903).
עבד בהוצאת-ספרים אחיאסף. היה חבר הוועד המרכזי של ציוני-ציון ברוסיה.

ב-1904 נבחר למזכיר האזורי של ההסתדרות הציונית בגרודנו וב-1905 חזר לקישינב ופעל בתנועת צעירי-ציון בדרום רוסיה.
השתתף בוועידת ציוני רוסיה בהלסינגפורס ושימש כציר בקונגרסים הציוניים החל מקונגרס האג (1908).

ב-1908 נסע ללמוד רפואה באוניברסיטת ביירות, אך הפסיק את לימודיו ועלה ארצה לכהן כמזכיר "הפועל הצעיר".
עמד בראש הפועל-הצעיר והשתתף בעריכת ביטאון המפלגה.
במלחמת העולם הראשונה נשאר בארץ והיה בין מארגני פעולות העזרה ליישוב היהודי. בתום המלחמה היה בין מארגני "הפועל הצעיר".

נבחר למזכיר המפלגה והיה מנהיגה הפוליטי. ראש המשלחת מארץ-ישראל של הפועל הצעיר לוועידת פראג, שבה הוקמה ה"התאחדות" (1920).

שפרינצק היה ממייסדי הסתדרות העובדים ומראשיה.
חבר ההנהלה הציונית בירושלים ב- 1927-1921; 1931-1929.
כיהן כראש מחלקת העבודה ואחר-כך ראש מחלקת העלייה, היה חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומ וזמן מה היה חבר מועצת עיריית תל-אביב.

שימש כיושב-ראש הנשיאות של הוועד הפועל הציוני ב-1959-1942 וכמזכיר הכללי של הסתדרות העובדים, 1949-1945.

שבועות אחדים אחר קום המדינה נבחר ליו"ר מועצת המדינה הזמנית.
בישיבת הפתיחה של הכנסת הראשונה נבחר פה-אחד ליושב-ראש הכנסת וחזר ונבחר לכהונה זו ללא התנגדות.

פרסם מאמרים בעיתונים "אונזער לעבען" (ווארשה). "הפועל-הצעיר", "דבר".
יוסף שפירא (עורך) "אגרות יוסף שפרינצק" (1972)

היה חבר בכנסות 3,2,1 - מפא”י.
בכנסת הראשונה, השניה והשלישית שימש כיושב-ראש הכנסת.