לבון (לוביאניקר) פנחס ז"ל, יליד 1904, קופצ'ינצה, גליציה. עלה לארץ ב-1929.

למד בחדרים, בגימנסיה פולנית בטרנופול וסיים משפטים באוניברסיטת לבוב. בצעירותו היה פעיל ב"השומר הצעיר" וממייסדי תנועת "גורדוניה" בפולין ומנהיגה האידיאולוגי.

נימנה עם יוזמי האיחוד בין קבוצות "גורדוניה" וחבר הקבוצות. היה ממצדדי איחוד התנועה הקיבוצית. היה פעיל במפא"י מאז יסודה (1930) וציר מטעמה לקונגרסים הציוניים ולוועד הפועל הציוני.

בשנים 1938-1937 היה יחד עם יצחק בן-אהרן, המזכיר הכללי של מפא"י. בשנות ה-40' היה מראשי המחלקה לאיגוד מקצועי של ההסתדרות.

שימש מזכיר ההסתדרות בשנים 1950-1949, 1961-1956.

לבון התפטר מהממשלה על-רקע חילוקי דעות עם ראש הממשלה, משה שרת. בעקבות המחדל המודיעיני הידוע בשם "עסק הביש" (ר' פרשת לבון).

ב-1961 הודח מתפקידו כמזכ"ל ההסתדרות על אותו הרקע.

ב-1962 פרש ממפא"י והקים את הקבוצה הרעיונית "מן היסוד".

פרסם את "יסודות" (1941), "בויכוח המדיני" (1945), "ערכים ותמורות" (1959), "בנתיבי עיון ומאבק" (1968) ו"על ערכים ונכסים" (עורך אשר מניב) (1986).

חבר בכנסות 4,3,2,1, מפא”י. בכנסת הראשונה היה חבר בוועדת החוץ והבטחון.

בכנסת הראשונה, בממשלה ה-2, היה שר החקלאות מיום 1.11.50. בכנסת השנייה, בממשלה ה-3 וה-4, היה שר בלי תיק.

בממשלה ה-5 כיהן כשר הביטחון עד 21.2.55.

נפטר בשנת 1976.