| לקבלת רשימות חדשות בנושא לדוא"ל שלך: |
|
|
|
|
תחומי עיסוק: עיתונאי, פרשן |
|
|
תאריך לידה: 17/3/1939
ארץ לידה: ישראל
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: נשוי+3
השכלה: כללית
תואר/מקצוע: עיתונאי
תפקיד/עיסוק: עיתונאי, פרשן
טלפון: 03-5632111
פקס: 03-5632035
כתובת: קרליבך 2 תל אביב
67132
|
יעקב ארז. יליד 17.3.39, תל אביב. גדל בנתניה.
למד בבית הספר התיכון ע"ש טשרניחובסקי בנתניה עד כיתה י', ולאחר מכן הצטרף לפנימיה הצבאית בחיפה. ביולי 1957 התגייס לצה"ל לחטיבת גולני. במהלך שירותו הצבאי בסדיר ובמילואים השתתף בקורסים שונים, בהם קורס מפקדי פלוגות. בעל דרגת סרן (במיל.). נשוי לחני, אב לעינת, אורית וירון.
ב-1960, לאחר שהשתחרר מצה"ל, החל לעבוד בתפקיד מרכז בית תלמיד ובית נוער בשכונת מצוקה בנתניה. במקביל שימש מדריך גדנ"ע בבתי ספר תיכוניים בנתניה ובאזור השרון, והחל לשמש כתב ספורט של העיתון חדשות הספורט. מאוחר יותר הצטרף למדור הספורט של מעריב, והחל לכתוב גם במהדורת השרון של מעריב - שהיתה אחת המהדורות האזוריות. בינואר 1963 התקבל לעבודה ושימש כתב מעריב באילת ובערבה. באותה עת שימש גם נציג פעיל של מערך ההפצה של העיתון באילת. בינואר 1966 מונה לכתב מעריב בצפון - תפקידו העיקרי היה סיקור ארועי ביטחון. העתיק מגוריו לטבריה לתקופה של כשש שנים וסיקר את מלחמת ששת הימים ואת ההתיישבות החדשה בגולן שבאה בעקבותיה.
בקיץ 1971 סיים ארז את עבודתו בצפון, שימש כתב לענייני השטחים לתקופה קצרה ומונה לכתב הצבאי של מעריב. ערב מלחמת יום כיפור, בעקבות ביקורו בתעלה, התריע על המלחמה העומדת לפרוץ. ואולם, חמש הידיעות שביקש לפרסם בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור (ובכללן ידיעה פרי עטו שפורסמה בעיתון ב-5 באוקטובר 1973,לאחר שחלקים ממנה צונזרו), נאסרו לפרסום על-ידי הצנזורה הצבאית. במהלך המלחמה כיסה יעקב ארז את הקרבות בדרום ובצפון הארץ. אחיו, סגן אלוף עודד ארז, שימש מג"ד שריון במלחמת יום כיפור בגזרה הדרומית של רמת הגולן. אחרי שעבר את קרבות הבלימה הקשים בשלום, נפצע קשה בהמשך המלחמה. בתום תהליך החלמה שנמשך יותר משנה, שב לשרת כסגן מפקד חטיבת שריון בדרום, ונהרג בינואר 1976 בתאונת אימונים בבירתמדה בסיני.
לאחר המלחמה עסק ארז בסיקור פעולות השיקום שנעשו בצה"ל וכן בסיקור פיגועי המחבלים ומלחמת ההתשה ברמת הגולן. לאחר ביקור סאדאת בירושלים, סיקר את ההיבטים הצבאיים של שיחות השלום עם מצרים, ואף ביקר במצרים מספר פעמים עוד לפני שנחתמו הסכמי השלום. לפני מלחמת לבנון התריע שוב על המלחמה העלולה לפרוץ ועל ההסתבכות הצפויה לצה"ל ולמדינת ישראל. במהלך המלחמה כיסה את הקרבות, בעיקר בציר החוף ובביירות. ביוני 1982 יזם וערך תחקיר ענק במעריב בנושא: 'לבנון - המלחמה שלא נסתיימה'. את חלקו הצבאי כתב ארז אישית. התחקיר פורסם בחוברת מיוחדת שצורפה לגליונות מעריב. באותה עת פרסם מדור צבאי - 'שולחן החול', שהתפרסם בכל יום שישי, וכן סיפורי 'אגדות לילדים' - סיפורי משל על נושאים אקטואליים, שלא ניתן היה להביאם לידיעת הציבור בדרך אחרת.
בראשית שנות ה-80 הצטרף ליוזמה להוציא לאור אנציקלופדיה לענייני צבא וביטחון. ערך את 18 כרכי האנציקלופדיה במשותף עם אילן כפיר. מוטה גור, שסיים אז את כהונתו כרמטכ"ל, מונה לעורך הראשי של האינציקלופדיה. לאחר מותו של משה דיין, כתב ארז את הספר: שיחות עם משה דיין (1981), שיצא לאור בהוצאת מסדה. בקיץ 1984 זכה בפרס סוקולוב על תחקיר מלחמת לבנון עם שותפיו - אברהם תירוש ואבי בטלהיים. ביולי 1984 סיים את עבודתו ככתב צבאי ומונה לראש סניף מעריב בארה"ב. שימש כתב העיתון בניו יורק במשך שנתיים. בתקופה זו הפיק וערך חוברות מיוחדות שנועדו להחזיר ישראלים מארה"ב לישראל. בקיץ 1985 שב לארץ משליחותו בארה"ב ומונה לראש מערכת המוספים של מעריב. במסגרת תפקיד זה נטל חלק מרכזי בהקמת מערך המוספים בעיתון ועסק בגיוס והכשרת כתבים צעירים (חלקם מככבים היום בעולם התקשורת), וכן בייזום מוספים חדשים שהחלו להופיע במעריב, בהם: גבר לעניין, קריירה, והמגזין בית וגן.
בינואר 1988 מונה לראש אגף החדשות, והחל בארגון מחדש של דסק החדשות. במסגרת זו הנהיג תורנות קבועה של עורכי צילומים ומשכתבים והרחיב את מערך עורכי החדשות והכתבים. מאוחר יותר ריכז את מעבר העיתון לפורמט טבלואיד ולשימוש בצבע. בקיץ 1992, לאחר רכישת מעריב על-ידי משפחת נמרודי, מונה ארז לתפקיד סגן עורך מעריב.
בספטמבר 1992 מונה למ"מ העורך. בדצמבר 1992 מונה לעורך מעריב, תפקיד בו כיהן עד 2002.
- תאריך עידכון: 17/03/2006 18:59:18
|
|
|
