פרופסור משה קוה, יליד 1943, טשקנט. עלה לארץ בשנת 1950, שירת בחטיבת הנח"ל, תוך שילוב עבודה חקלאית בקיבוץ. את שלושת תאריו האקדמיים הוא רכש באוניברסיטת בר-אילן.

פרופסור משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר-אילן מאז 1996, הינו פיסיקאי בעל מוניטין בין-לאומיים, ומנהיג יהודי בולט בקהילה היהודית העולמית.

בציבור הדתי, פרופ' קוה נחשב לאחד המנהיגים הבולטים של ה'אורתודוקסיה המודרנית מחנה אשר מצדד בשילוב המורשת עם המדע וההשכלה המערבית, כדי להתמודד בצורה אמיצה עם האתגרים של העולם המודרני.

בעבר כיהן פרופ' קוה כראש המחלקה לפיזיקה, כדיקן הפקולטה למדעי הטבע וכרקטור אוניברסיטת בר-אילן. הוא עמד מאחורי רפורמות כמעט בכל תחומי הלימודים והמחקר באוניברסיטה, כולל פתיחת מסלולי לימוד ישירים לתארים מתקדמים; מלגות קיום עבור דוקטורנטים; מרכזי מצוינות בין-תחומיים, המשלבים לימודי מדעי היהדות עם לימודים כלליים; והרחבת חמש המכללות האזוריות של אוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' משה קוה הינו ותיק ראשי האוניברסיטאות בארץ. הוא מכהן כנשיא אוניברסיטת בר-אילן מזה עשור. לאחרונה הוא נבחר לעמוד בראש ועד ראשי האוניברסיטאות בפעם השלישית; בעבר כיהן כיו"ר ור"ה בשנים 1999-2000. פרופ' קוה זכה בפרס רוטרי בשנת 2004 לקידום ההשכלה הגבוהה.

פרופ' קוה פרסם כ300 מאמרי מחקר בנושאי הפיזיקה של המצב המוצק, מערכות לא מסודרות, תיאוריות של כאוס בחומר ומיזעורם של מכשירים אלקטרוניים וזכה בפרסים רבים עבור עבודותיו. ב-1971 זכה לתשומת לב עולמית הודות לתיזת הדוקטורט שלו, אשר הפריכה את "חוק בלוך". החוק נקבע ב1928 ע"י חתן פרס נובל פרופ' פליקס בלוך, בנושא המוליכות החשמלית של מתכות. ב1979, פיתח פרופ' קוה (בשיתוף חתן פרס נובל סר נביל מוט ממעבדת קוונדיש שבאוניברסיטת קמברידג', אנגליה) גישה חדשה להפיכת מבדדים למתכות, ועבורה קיבל פרס מיוחד מהאגודה המלכותית למדע באנגליה. בשלהי שנות השמונים פיתח פרופ' קוה תחום חדש בפיזיקה, הקשור ללוקליזציה של אור ו"זיכרון" אור. בשנת 1996 נתמנה לעמית מחקר של האקדמיה למדעים של רוסיה.