זאב צחור, יליד 1941, הוא פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון בנגב ונשיא מכללת ספיר.

צחור נולד וגדל בנתניה. אביו שמואל וייס למד בישיבה, היה חייל בצבא הצ'כי, ולאחר מכן עבד בצבא הבריטי היה חבר בית"ר ואצ"ל, וקרא לו על שמו של זאב ז'בוטינסקי.

צחור התקבל ב-1960 לחברות בקיבוץ רמת הכובש היה מזכירו האחרון של בן גוריון בשלהי חייו. במלחמת לבנון הראשונה שירת כמפקד פלוגה ובחופשה יצא להפגין בכיכר מלכי ישראל נגד המלחמה. הוא עשה את התואר השני באוניברסיטת בן גוריון בנגב עבודת התזה שלו נסובה על "תנועת הפועלים בארץ ישראל... משלהי מלחמת העולם הראשונה עד הקמת ההסתדרות (1918-1920)", קיבל את התואר בשנת 1976. קיבל את הדוקטורט בשנת תשל"ט מאוניברסיטה העברית, נושא הדיסרטציה היה "ההסתדרות - תקופת עיצוב" .

משמש כחבר הוועד המנהל של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

ספרים שכתב:
בדרך להנהגת היישוב: ההסתדרות בראשיתה. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ב 1981.
אניות או מדינה: קורות אניות המעפילים "פאן יורק" ו"פאן קרשנט"/ זאב (וניה) הדרי וזאב צחור. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד בשתוף אוניברסיטת בן-גוריון, 1982.
שורשי הפוליטיקה הישראלית. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1987.
החזון והחשבון: בן-גוריון בין אידאולוגיה לפוליטיקה. תל אביב: משכל - ספרית פועלים, 1994.
חזן - תנועת חיים: השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפ"ם. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ז 1997.
יקיצה: חלום המדינה ומה שיצא. תל אביב, מודן, 1998.
עיצוב הישראליות. תל אביב: עם עובד, תשס"ז 2007.