משה ארנס. יליד 27/12/1925, קובנה, ליטא.

נשוי למיוריאל, אב לשני בנים ושתי בנות. גדל בריגה שבלטביה, לשם היגרה משפחתו ב-1928. ב-1939 היגרה המשפחה לארצות הברית. בשנים 1946-1944 שירת בצבא ארצות הברית. ב-1947 סיים את לימודיו לתואר ראשון בהנדסה, במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. בשנים 1948-1947 כיהן כנציב בית"ר בארה"ב.

ב-1948 עלה לישראל. היה חבר אצ"ל וחבר במשק מבואות בית"ר. בשנים 1954-1951 למד לתואר שני בהנדסה במכון הטכנולוגי בקליפורניה. בשנים 1957-1954 ניהל עבודות פיתוח של מנועי סילון בחברת קרטיס-רייט. בשנים 1962-1958 היה חבר סגל בפקולטה להנדסה אווירונאוטית בטכניון בחיפה. בשנים 1971-1962 שימש סמנכ"ל להנדסה בתעשיה האוירית. ב-1971 היה חתן פרס בטחון ישראל. בשנים 1977-1972 ניהל את חברת סייברנטיקס.

בכנסת השמינית (1977-1974) כיהן לראשונה כחבר כנסת. במסגרת זו היה חבר בוועדת הכספים של הכנסת. בשנים 1979-1977 שימש יו"ר מרכז תנועת החירות. בשנים 1982-1977 היה חבר הכנסת התשיעית והעשירית, ושימש יו"ר ועדת חוץ וביטחון. בשנים 1983-1982 כיהן בתפקיד שגריר בוושינגטון ושגריר לא תושב באיי הבהאמה. במסגרת תפקידו, מינה את בנימין נתניהו לציר המדיני בשגרירות. ארנס נחשב לסנדקו הפוליטי של נתניהו, ולמי שהביאו לחיים הפוליטים.

בשנים 1984-1983 כיהן ארנס בתפקיד שר הביטחון. בשנים 1988-1984כיהן בתפקיד שר בלי תיק, ובשנים 1990-1988 כיהן בתפקיד שר החוץ. בשנים 1992-1990 היה שוב שר הביטחון. ב-1992 פרש מהפוליטיקה. שימש סגן יו"ר מועצת המנהלים של החברה לישראל בע"מ. דירקטור בדנקנר השקעות בע"מ.
מ-1997 משמש יו"ר האגודה לדמוקרטיה פרלמנטרית, שמטרתה לבטל את חוק הבחירה
הישירה של ראש הממשלה. באותה שנה מונה לכהונת יו"ר נ.ת.א. - נתיבי תחבורה עתידיים בע"מ, העוסקת בהסדרת ההסעה ההמונית בגוש דן.

מינואר עד יולי 1999 כיהן כשר הביטחון.

במאי 1999 נבחר לכנסת ה-15 ברשימת הליכוד.