אריה מינטקביץ. יליד 1942, אירן.

בוגר מדעי המדינה (B.A), האוניברסיטה העברית בירושלים.
בוגר משפטים (LL.B), האוניברסיטה העברית בירושלים.

ב-1963 החל לעבוד במשרד האוצר באגף מטבע חוץ.
ב-1979 מונה לתפקיד היועץ המשפטי של משרד האוצר.

ב-1987 מונה לתפקיד יו"ר מליאת רשות ניירות ערך. מכוח תפקידו זה, שימש חבר במועצת רואי החשבון. במהלך שלוש הקדנציות בהן כיהן בתפקיד יו"ר הרשות, פעל לחיזוק וביצור מעמדה, וזאת באמצעות גיוס רואי חשבון ועורכי דין בחוזים אישיים, חוקרים מנוסים ובעלי מקצוע נוספים.

מינטקביץ הצליח להטביע את חותמו על שוק ההון בישראל: ביוזמתו החמירה הרשות את חובת הגילוי הנאות על חברות ציבוריות, הן בעת פרסום תשקיף לגיוס הון והן בעת פרסום דוחות כספיים ודוחות מיידיים; חקיקה עניפה שהוביל, הסדירה את סמכויות הרשות ביחס לבורסה לניירות ערך בתל אביב; הייעוץ בהשקעות וניהול תיקים, וכן ניהול קרנות נאמנות, הוסדרו בחוק. מכוח חוק זה, הוחלה על מנהלי קרנות נאמנות החובה להשתתף בהצבעות, באסיפות כלליות של חברות בהן מושקעות הקרנות; ניתנה למשקיעים, בחוק חדש, הזכות להגיש תביעה ייצוגית נגד חברה, מנהליה, נגד המנפיקים ונגד בעלי השליטה;

הוקמה חברת רייטינג, העוסקת בבחינת איתנות פיננסית של חברות הרשומות למסחר בבורסה ומפרסמת את מסקנותיה בקרב הציבור; בוטלה האפשרות להנפיק סוגי מניות שונים בעלי זכויות הצבעה נחותות (דבר שקיפח את הציבור), ונקבעה החובה להעניק קול אחד לכל מניה מונפקת; עשרות כתבי אישום בעבירות על חוק ניירות ערך הוגשו נגד מנהלי חברות, מנהלי תיקי השקעות, פקידים בכירים במערכת הבנקאית ומשקיעים פרטיים - דבר שהגביר את כוח ההרתעה בבורסה.

מינטקביץ יזם תוכנית לחלוקת אופציות חינם לאזרחי המדינה. מטרת התוכנית היא לאפשר הפרטה מהירה של החברות הממשלתיות. התוכנית אומצה על-ידי הממשלה בראשות יצחק רבין ועל-ידי הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו. ב-1997 הודיע נתניהו על החלטתו ליישם תוכנית זו לגבי שורה של תאגידים שבשליטת הממשלה, לרבות: בנק לאומי ואל-על.

ביולי 1997 הודיע מינטקביץ על סיום תפקידיו ברשות ניירות ערך. במקביל, מונה לדירקטור בבנק דיסקונט לישראל בע"מ.

בנובמבר 1997 מונה לתפקיד יו"ר מועצת המנהלים של בנק דיסקונט לישראל בע"מ, וזאת לאחר 35 שנים בשירות הציבורי.