שלומית אלוני. ילידת 1928, תל אביב.

אלמנה, אם לשלושה. בוגרת בית המדרש למורים ע"ש ד. ילין. בעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת רשיון עורך דין. נולדה לאם תופרת ולאב נגר, שניהם עולים מפולין וצאצאים למשפחות רבנים. הוריה היו בעלי הכרה ציונית סוציאליסטית. אחיה הצעיר נהרג בתאונה בבן-שמן בהיותו בן 12 שנים.

עד כיתה ג' למדה בבית חינוך לילדי עובדים. עד כיתה ו' למדה ביסוד המעלה. במלחמת העולם השניה התגייסו הוריה לצבא הבריטי. היא נשלחה ללמוד תחילה בפנימיית עלומים ברעננה, ולאחר מכן בכפר הנוער עלומים בן-שמן. את לימודיה התיכוניים סיימה בתיכון בית הכרם. היתה חברה בתנועת הנוער השומר הצעיר ובהגנה. עם הקמת המדינה התגייסה לצה"ל והשתתפה במלחמת השחרור. באותה תקופה התגוררה עם בן זוגה, מוטקה ליפקין, שנהרג במלחמה.

ב-1952 נישאה אלוני לראובן. ב-1959 התפקדה למפלגת העבודה. באותה תקופה עסקה בעריכת דין והיתה בעלת תוכנית רדיו בשם: מחוץ לשעות הקבלה. כבר אז עסקה בזכויות הפרט בכלל ובזכויות הנשים בפרט. ב-1966 הקימה את המועצה לצרכנות ושימשה בתפקיד יו"ר המועצה. היתה חברת כנסת מטעם מפא"י מ-1965. ב-1973 פרשה ממפלגת העבודה והקימה את תנועת רצ - התנועה לזכויות האזרח, שזכתה בשלושה מנדטים. אלוני מונתה לשרה בלי תיק והתפטרה לאחר שיצחק רפאל, שנחשד בפרשת השוחד של תל-גיבורים, מונה לשר.

ב-1984 פרש יוסי שריד ממפלגת העבודה והצטרף לאלוני ברצ. מאוחר יותר הצטרף אליהם גם מרדכי וירשובסקי, וכך גדלה רצ לחמישה מנדטים. ב-1991 התאחדה רצ עם מפ"ם ושינוי והקימה את מרצ. אלוני עמדה בראש התנועה, שהתמודדה בבחירות ב-1992 וזכתה ב-12 מנדטים. ב-1992, לאחר נצחון מפלגת העבודה בבחירות, מונתה לשרת החינוך. ב-1993 אולצה לפרוש ממשרד זה בשל התבטאויותיה נגד הדתיים, ובמקום זאת מונתה לשרת התקשורת, המדע והאומנויות. באותה תקופה החל להיווצר קרע בינה לבין אחדים מבכירי מרצ (ובראשם שריד). על רקע זה הודיעה כי מיצתה את עצמה ופרשה ב-1996 מהנהגת מרצ.

בשנים 1988-1966 כתבה טורים אישיים בעיתון ידיעות אחרונות ובשבועון לאשה. חיברה מספר ספרים בנושאי משפט וחברה: האזרח ומדינתו, זכויות הילד בישראל, ההסדר - ממדינת חוק למדינת הלכה, נשים כבני אדם, לא יכולה אחרת.