חיוב אישי ציבור באחריות אישית

הנה נביא בפניכם רעיון מהפכני ומשובב נפש, שאולי יפיג חומו של חודש אוגוסט ויקל על הזיעה השוטפת פנים ובקצרה, מדוע לא תחול חובת אחריות אישית על אישי ציבור, בכל הקשור לפעילותם השוטפת בעבודתם הציבורית ובתפקודם היומיומי השוטף, במסגרת פעילותם הציבורית?

כן. כן. למה לא? למה כל מי שהיא/הוא גרמו לנזקים, במהלך עבודתם המקצועית והשוטפת, צפויים להידרש לפצות מי שנגרמו להם נזקים, בגין ובמסגרת עבודתם השוטפת הזו ובמקרה של סירוב לפיצוי שכזה, עלולים הם להיתבע לדין ולהתדיין בשל כך, בבתי-משפט ובבתי-דין ואילו הפוליטיקאים, המכהנים בתפקידי שרים וחברי כנסת, זוכים לחסינות מוחלטת, בגין כל פעילות שבוצעה במסגרת תפקודם כחברי כנסת ושרים.

חסינות זו מוענקת לפוליטיקאים המקצועיים, הממלאים תפקידי שרים וחברי-כנסת, ללא כל בידול בין המעשים וגם/או המחדלים שעשו וגם/או שחדלו הם, בעבודתם השוטפת כפוליטיקאים, ללא כל בדיקה עניינית ונקודתית, אם מעשים אלה וגם/או מחדלים אלה, נעשו וגם/או נחדלו על ידם, שלא בתום-לב וגם/או בפזיזות וגם/או ברשלנות ועוד, כהנה וכהנה נסיבות ומצבים, שאינם מקנים להם לדעתנו אנו כל חסינות מפני תביעה אישית וחובת פיצוי.
>
הדוגמה האקטואלית העומדת נגד עינינו הינה התנהלותו, בתקופה האחרונה, של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, בכל הקשור למערכת היחסים שלנו עם ארה"ב. לאחר שנשיא ארה"ב פרסם הודעה גאה, במלאת שנה להסכם הפשרה שחתמה ארה"ב עם אירן, בקשר להתנהלותה הגרעינית של אירן, תוך הדגשה על כך שההסכם הינו שריר, תקף וקיים וכי ממשלת אירן עומדת מאחוריו ובכך נמנע נזק עולמי, פורסמה - בהדבק ובהקשר דברים זה, בסמיכות זמנים קרובה ביותר - הודעה, מטעם משרד הביטחון, בשינויים המחויבים, בזו הלשון:
"מערכת הביטחון הישראלית סבורה כי להסכמים יש ערך, אך ורק אם הם מבוססים על מציאות קיימת, ואין להם כל ערך אם העובדות בשטח הפוכות לגמרי מאלו שההסכם נשען עליהן. הסכמי מינכן לא מנעו את מלחמת העולם השנייה ואת השואה, בדיוק משום שהנחת הבסיס שלהם, שלפיה גרמניה הנאצית יכולה להיות פרטנר לאיזשהו הסכם, הייתה שגויה ומשום שמנהיגי העולם דאז התעלמו מן הדברים המפורשים של היטלר ושאר מנהיגי גרמניה הנאצית. הדברים הללו נכונים גם לגבי אירן, שגם היא מודיעה בפירוש ובריש גלי כי מטרתה היא השמדת מדינת ישראל, ושדוח של ה State Department שפורסם השנה, קבע כי היא נמצאת במקום הראשון כספונסרית של הטרור העולמי. לכן, מערכת הביטחון, כמו כל עם ישראל וכמו רבים בעולם, מבינה כי הסכמים מסוג זה שנחתם בין המעצמות לבין אירן, אינם מועילים אלא רק מזיקים למאבק בלתי-מתפשר שיש לנקוט מול מדינת טרור כמו אירן".

עוד קודם שהואשמה העיתונות הואשמה בסילוף דברים ובהוצאתם של דברים, מהקשרם האמיתי והנכון - כ-45 דקות לאחר פרסום הודעתו של משרד הביטחון, מטעמו של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, פרסם ראש-הממשלה, בנימין נתניהו, פרסם נתניהו הודעת הבהרה משלו בניסיון למזער נזקים. מיד לאחר מכן שיגר נתניהו את אחד מיועציו הבכירים להתקשר לשגריר ארה"ב דן שפירו ולהבהיר לו כי ראש הממשלה הופתע מההודעה של ליברמן וכי שר הביטחון פרסם אותה על דעתו בלבד.

מפרסום שונים בכלי התקשורת, בעקבות הודעתו זו של אביגור ליברמן התברר, כי בבית הלבן רתחו על התנהלות פומבית זו. מתברר - לפי פרסומים זרים - כי יועציו הבכירים של אובמה לא הצליחו להבין איך בשעה שהם מנהלים מו"מ עם ישראל על מענק הסיוע הצבאי הגדול ביותר שארה"ב נתנה למדינה כל שהיא בעולם מאז ומתמיד, מפרסם שר הביטחון של מדינת-ישראל הודעה פומבית ואישית נגד נשיא ארה"ב, ברק חוסיין אובמה. עם זאת, נמנע הבית הלבן מפרסומה של כל תגובה פומבית לדבריו אלה של אביגדור ליברמן, תוך שהוא העדיף לנסות לפתור עניין זה, בערוצים דיפלומטיים שאינם פומביים.

שר הביטחון, אביגדור ליברמן, פרסם - בעקבות הסערה שחוללו דבריו - כי הוא "מצטער" על דבריו אלה. בנוסף, בשיחות שקיים הוא עם שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו - שתוכנן פורסם, ברבים - אמר הוא, כי מדובר ב"טעות", בלשונו, הוא. לא ברור - עדיין - אם התבטאותו זו של שר הביטחון, ערב ההכרעה וחתימת הסכם הסיוע הביטחוני עם ארה"ב, הצפוי להזרים למערכת הביטחון סיוע כספי ואספקת ציוד צבאי, בשוויו של 40 מיליארד דולר ארה"ב, במרוצת עשר השנים האחרונות.

אין לנו כל ספיק ספיקא שהוא, כי אם היה החוק מאפשר הטלת אחריות אישית על פוליטיקאים, במהלך עבודתם השוטפת, הייתה אמירתו זו של שר הביטחון נבחנת באספקלריה של דיני תום-הלב, הרשלנות ועוד עילות משפטיות. כיום, מדובר - עדיין - באוטופיה - אולם התפתחות תורת חובת האחריות האישית מצביעה על כך, כי מועד הטלת חבות אישית על פוליטיקאים לנזקים שגרמו, במהלך עבודתם, כפוליטיקאים, אינו רחוק עוד, כל כך ממימוש ויישום.