פומפאו. חיזק את המתנגדים [צילום: מנואל סנאטה, AP]
|
|
נצחון המתכננים על המתקנים |
ביל פאואל בניוזוויק: הצעד הקריטי יהיה הטלת עיצומים אמריקניים על חברות זרות שיסחרו עם אירן, וסביר להניח שבעקבות זאת יחדלו רוב החברות האירופיות - ולא רק האמריקניות - לעשות עסקים עם משטר האייתולות
|
|||||||||||||
הודעתו של הנשיא דונלד טראמפ על הפרישה מהסכם הגרעין עם אירן היא נצחונם של "המתכננים" על "המתקנים" – כותב ביל פאואל בניוזוויק.
הצעד הקריטי ביותר יהיה העיצומים המשניים שצפויה ארה"ב להטיל על חברות זרות שיעסקו עסקים עם אירן: מי שיפעל כך – לא יוכל לפעול בארה"ב. סביר להניח שרוב החברות האירופיות יפסיקו לפעול באירן ויותירו את השוק הזה לרוסיה וסין – שתי החותמות האחרות על העסקה מ-2015.
החלטתו של טראמפ שמה קץ לוויכוח קשה שהתנהל בממשלו. מחנה אחד דגל בהישארות בעסקה וניסיון לתקן אותה – בעיקר באמצעות שכנוען של גרמניה, בריטניה וצרפת להציג לטהרן דרישות קשוחות והפעלת לחץ עליה להיענות להן. מחנה זה – "המתקנים" – טען שבשבועות האחרונים הושגה התקדמות מול המדינות האירופיות בדבר הצורך בהסכם מתוקן, אשר יטפל בתוכנית הטילים של אירן ובחתרנותה במזרח התיכון. אבל לא הושגה הסכמה בנקודה קריטית: מה יקרה לתוכנית הגרעין האירנית כאשר תפוג העסקה הנוכחית.
ואולם, מינוייהם של ג'ון בולטון ומייק פומפאו ליועץ לביטחון לאומי ולשר החוץ, חיזקו בצורה משמעותית את כוחם של מתנגדי ההסכם; קודמיהם, הרברט מקמאסטר ורקס טילרסון, סברו שיש לדבוק בעסקה אם הדבר אפשרי. הממשל פעל במהירות אל מול הביקורת הצפויה מיוצאי ממשל אובמה ומרוב התקשורת.
הטענה העיקרית של מתנגדי הממשל היא חזרה על הטיעון שעמד בבסיס ההסכם: נסיגה ממנו תעמיד את ארה"ב בפני הסכנה שתצטרך לנקוט בפעולה צבאית נגד אירן. ממשל טראמפ אינו קונה טענה זו, אומר פאואל. ראשית, הממשל הנוכחי סבור שאירן תנסה בכל מקרה להשיג נשק גרעיני ושהיא תעשה זאת באמצעות צנטריפוגות משוכללות יותר מהקיימות לאחר שההסכם יפקע.
שנית, אנשי טראמפ סבורים שהעסקה מנעה מארה"ב להתמודד בצורה קשוחה יותר עם אירן ביתר חלקי המזרח התיכון. הם אומרים, כי העובדה שחצי מיליון בני אדם נהרגו בסוריה – מדינת החסות של אירן – מלמדת שממשל אובמה לא היה מוכן להתעמת עם טהרן. שלישית, הם לא משוכנעים שהפרישה מההסכם תחולל משבר ביחסים עם בעלות הברית האירופיות; הם מאמינים שבסופו של דבר האירנים והאירופים כאחד יחזרו לשולחן המו"מ.
ועדיין, טוען פאואל, היה היבט אירוני בנאומו של טראמפ: האם הוא באמת מתכוון להתעמת עם אירן במקומות בהם היא מחוללת צרות? כל מה שעשה עד היום ממשלו בתחום זה, היה שתי מהלומות בסוריה בתגובה על השימוש של משטר אסד בנשק כימי. טראמפ מטבעו הוא בדלן, אבל כעת יהיה צורך בדיפלומטיה רבת זרועות. האתגר: לשמור על ההסכמה עם בעלות הברית, להביא את אירן בחזרה לשולחן כדי לדון במגבלות חמורות בהרבה, ולהבהיר לאייתולות שארצם תשלם מחיר כבד – לא רק כלכלית, אלא אולי גם צבאית – אם לא יעשו זאת.
הצעד הקריטי ביותר יהיה העיצומים המשניים שצפויה ארה"ב להטיל על חברות זרות שיעסקו עסקים עם אירן: מי שיפעל כך – לא יוכל לפעול בארה"ב. סביר להניח שרוב החברות האירופיות יפסיקו לפעול באירן ויותירו את השוק הזה לרוסיה וסין – שתי החותמות האחרות על העסקה מ-2015.
החלטתו של טראמפ שמה קץ לוויכוח קשה שהתנהל בממשלו. מחנה אחד דגל בהישארות בעסקה וניסיון לתקן אותה – בעיקר באמצעות שכנוען של גרמניה, בריטניה וצרפת להציג לטהרן דרישות קשוחות והפעלת לחץ עליה להיענות להן. מחנה זה – "המתקנים" – טען שבשבועות האחרונים הושגה התקדמות מול המדינות האירופיות בדבר הצורך בהסכם מתוקן, אשר יטפל בתוכנית הטילים של אירן ובחתרנותה במזרח התיכון. אבל לא הושגה הסכמה בנקודה קריטית: מה יקרה לתוכנית הגרעין האירנית כאשר תפוג העסקה הנוכחית.
ואולם, מינוייהם של ג'ון בולטון ומייק פומפאו ליועץ לביטחון לאומי ולשר החוץ, חיזקו בצורה משמעותית את כוחם של מתנגדי ההסכם; קודמיהם, הרברט מקמאסטר ורקס טילרסון, סברו שיש לדבוק בעסקה אם הדבר אפשרי. הממשל פעל במהירות אל מול הביקורת הצפויה מיוצאי ממשל אובמה ומרוב התקשורת.
הטענה העיקרית של מתנגדי הממשל היא חזרה על הטיעון שעמד בבסיס ההסכם: נסיגה ממנו תעמיד את ארה"ב בפני הסכנה שתצטרך לנקוט בפעולה צבאית נגד אירן. ממשל טראמפ אינו קונה טענה זו, אומר פאואל. ראשית, הממשל הנוכחי סבור שאירן תנסה בכל מקרה להשיג נשק גרעיני ושהיא תעשה זאת באמצעות צנטריפוגות משוכללות יותר מהקיימות לאחר שההסכם יפקע.
שנית, אנשי טראמפ סבורים שהעסקה מנעה מארה"ב להתמודד בצורה קשוחה יותר עם אירן ביתר חלקי המזרח התיכון. הם אומרים, כי העובדה שחצי מיליון בני אדם נהרגו בסוריה – מדינת החסות של אירן – מלמדת שממשל אובמה לא היה מוכן להתעמת עם טהרן. שלישית, הם לא משוכנעים שהפרישה מההסכם תחולל משבר ביחסים עם בעלות הברית האירופיות; הם מאמינים שבסופו של דבר האירנים והאירופים כאחד יחזרו לשולחן המו"מ.
ועדיין, טוען פאואל, היה היבט אירוני בנאומו של טראמפ: האם הוא באמת מתכוון להתעמת עם אירן במקומות בהם היא מחוללת צרות? כל מה שעשה עד היום ממשלו בתחום זה, היה שתי מהלומות בסוריה בתגובה על השימוש של משטר אסד בנשק כימי. טראמפ מטבעו הוא בדלן, אבל כעת יהיה צורך בדיפלומטיה רבת זרועות. האתגר: לשמור על ההסכמה עם בעלות הברית, להביא את אירן בחזרה לשולחן כדי לדון במגבלות חמורות בהרבה, ולהבהיר לאייתולות שארצם תשלם מחיר כבד – לא רק כלכלית, אלא אולי גם צבאית – אם לא יעשו זאת.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| נצחון המתכננים על המתקנים |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

