גנץ ולפיד, ותבונת בגין

הרוטציה היא באמת בעיה. כי היא עוסקת במה שבעיקר מעניין פוליטיקאים - אגו. אבל הנושאים המהותיים של ההתנהלות הממלכתית קלים לפשרה.

בני גנץ ויאיר לפיד יודעים היסטוריה בע"מ. אילו ידעו ממש כי אז היו מוצאים את הניסוח המאפשר איחוד תוך שימור הגוונים השונים.

מנחם בגין עשה זאת. הופעל עליו ועל יוסף ספיר לחץ ציבורי כבד להתאחד לקראת הבחירות ב-1965. אך הם ראו באורח שונה את סוגיית שלמות הארץ.

אז בגין המציא את הפטנט לפיו נאמר כי האגף שלו - תנועת החרות - ימשיך לשאת ולשמור אימונים לעיקרון שלמות הארץ (אך בגין מעולם לא הציע ליזום מלחמה למימושו), עקרון שלא היה חלק מתפישת העולם של הליברלים, וכך היה. אז הוסיפו הערה ורצו ביחד בבחירות.

לכך נחוצה גמישות ותבונה ומקוריות לשונית וניסוחית וסגנונית. רק אם רוצים. האם גנץ ולפיד באמת רוצים?

[פורסם במקור בדף הפייסבוק של דן מרגלית].