[צילום: הדס פרוש, פלאש 90]
התאבדויות בהליך הפלילי |
הן במשטרה והן בשרות בתי הסוהר מוכרת התופעה של ניסיונות אבדניים, כמו, פגיעה עצמית חיתוך ורידים או דיבור על מוות. מקרים אלו אינם מסכנים חיים בדרך כלל אלא כוונתם לאותת שמשהו לא בסדר. מקרים כאלה כמובן מהווים נורות אזהרה לגורמים השונים על התאבדות העלולה לקרות
לפני 10 שנים, ב-20 באוגוסט 2009, התאבד האמן והבדרן, דודו טופז בבית המעצר. הוא הואשם בהזמנת תקיפותיהם של בכירים בתעשיית התקשורת נחקר על-ידי המשטרה והיה עצור. פחות משבוע לאחר מעצרו ניסה להתאבד, לאחר שהזריק לעצמו כמויות חריגות של אינסולין במטרה להפחית את רמת הסוכר בדמו.
נגד טופז הוגש כתב אישום חמור הכולל שבעה סעיפי אישום ובהן תקיפה בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים ושיבושי הליכי משפט.
ב-20 באוגוסט 2009 תלה את עצמו, בעזרת כבל של קומקום חשמלי במקלחת בתאו.
דודו טופז איננו יחיד: כל שנה אנו עדים למספר מקרים בודדים של התאבדויות במסגרת ההליך הפלילי. ברם, כל מקרה שכזה זוכה להד ציבורי נרחב.
כותב עו"ד בני שטיינברג: "המשפט הפלילי אינו חפץ במותם של מבצעי עבירות, אין הוא גוזר מיתה, אף על האכזרים שבפושעים. אולם הנחה ידועה זו משכיחה לעיתים את העובדה שהמשפט הפלילי גורם למותם של חשודים, עצורים ונאשמים בתדירות בלתי מבוטלת, גם אם המוות נגרם בסופו של דבר מידיו של האדם עצמו, בדרך של התאבדות" (שטיינברג, 2006).
את תופעת ההתאבדות במסגרת ההליך הפלילי ניתן לסווג:
1. רצח והתאבדות בדרך כלל בתוך המשפחה;
2. התאבדות חשוד בפלילים שטרם נחקר על-ידי המשטרה;
3. התאבדות במסגרת הליך החקירה והמעצר הראשוני;
4. התאבדות במסגרת מעצר עד תום הליכים;
5. התאבדות בכלא לאחר שהורשע ונגזר דינו למאסר.
התופעה של התאבדות בהליך הפלילי שכיחה בעיקר בתקופת המעצר. באופן אקראי לקחנו כמה כותרות להמחשה:
במדינת ישראל, התאבדות נחשבה בעבר לעבירה פלילית המעוגנת בחוק, שעל פיו דינו של אדם בגין ניסיון התאבדות היה שלוש שנות מאסר. חוק זה שייך לפקודת החוק הפלילי מימי המנדט הבריטי, וגלש לחוקיה של מדינת ישראל עם הקמתה. חוק זה מעולם לא הופעל ובוטל לצמיתות בשנת 1966.
עוד בתקופת המקרא הוטל עונש על מי ששם קץ לחיו, אם כי עונש זה על-פי ההלכה יקבל האדם בחייו לאחר המוות, "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" ( בראשית ט' ה'ׂ).
על-פי המשפט הישראלי סיוע ואו שידול להתאבדות גובל בעבירה פלילית, למרות, שאין ענישה על מתאבד. בסעיף 302 לחוק העונשין נכתב " המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע לאדם להתאבד" דינו עשרים שנות מאסר.
מכאן, שתופעת ההתאבדות קיימת ומוכרת לאורך שנים רבות בישראל. בשנת 2015 התאבדו 342 גברים, נשים וקטינים, כשמספר זה הוא נמוך יחסית לנתונים במדינות אחרות.
הסוציולוג אמיל דורקהיים (1952) היה בין החוקרים הראשונים שחקר את נושא ההתאבדות. בחיבורו המפורסם על התאבדות הוא מציג טקסומניה ראשונית לסיבות להתאבדות. לפי חיבור זה שורשי ההתאבדות נעוצים לא רק באדם המתאבד עצמו, אלא גם במאפייני החברה בה הוא חי; ו;יחסי הגומלין שלו עם החברה. הוא, עשה הבחנה בארבעה סוגי התאבדויות:
רבות נכתב על מניעת התאבדות בכלל והתאבדות במסגרת המשפט הפלילי בפרט. לגורמים מקצועיים כמו פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועוד יש את הכלים להערכה קלינית של אבדנות, אחד הכלים נקרא " סולם קולומביה לדרוג חומרת אובדנות" - C-SSRS, שיש בו חלק של דיווח עצמי.
נגד טופז הוגש כתב אישום חמור הכולל שבעה סעיפי אישום ובהן תקיפה בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים ושיבושי הליכי משפט.
ב-20 באוגוסט 2009 תלה את עצמו, בעזרת כבל של קומקום חשמלי במקלחת בתאו.
דודו טופז איננו יחיד: כל שנה אנו עדים למספר מקרים בודדים של התאבדויות במסגרת ההליך הפלילי. ברם, כל מקרה שכזה זוכה להד ציבורי נרחב.
כותב עו"ד בני שטיינברג: "המשפט הפלילי אינו חפץ במותם של מבצעי עבירות, אין הוא גוזר מיתה, אף על האכזרים שבפושעים. אולם הנחה ידועה זו משכיחה לעיתים את העובדה שהמשפט הפלילי גורם למותם של חשודים, עצורים ונאשמים בתדירות בלתי מבוטלת, גם אם המוות נגרם בסופו של דבר מידיו של האדם עצמו, בדרך של התאבדות" (שטיינברג, 2006).
את תופעת ההתאבדות במסגרת ההליך הפלילי ניתן לסווג:
1. רצח והתאבדות בדרך כלל בתוך המשפחה;
2. התאבדות חשוד בפלילים שטרם נחקר על-ידי המשטרה;
3. התאבדות במסגרת הליך החקירה והמעצר הראשוני;
4. התאבדות במסגרת מעצר עד תום הליכים;
5. התאבדות בכלא לאחר שהורשע ונגזר דינו למאסר.
התופעה של התאבדות בהליך הפלילי שכיחה בעיקר בתקופת המעצר. באופן אקראי לקחנו כמה כותרות להמחשה:
- "בן 20 התאבד במעצר המדינה תשלם מיליון שקלים."
- "התאבדות במעצר- תביעה נגד המשטרה"
- "חשוד בן 47 התאבד במעצר"
- "עצור שהיה חשוד בתקיפה מינית התאבד בתאו בבית מעצר בירושלים"
- "מפקד בית מעצר הודח עקב התאבדות עציר שאמור היה להיות בהשגחה"
- "החשוד ברצח אשתו התאבד במעצר"
- "עצור שם קץ לחיו בכלא קישון."
במדינת ישראל, התאבדות נחשבה בעבר לעבירה פלילית המעוגנת בחוק, שעל פיו דינו של אדם בגין ניסיון התאבדות היה שלוש שנות מאסר. חוק זה שייך לפקודת החוק הפלילי מימי המנדט הבריטי, וגלש לחוקיה של מדינת ישראל עם הקמתה. חוק זה מעולם לא הופעל ובוטל לצמיתות בשנת 1966.
עוד בתקופת המקרא הוטל עונש על מי ששם קץ לחיו, אם כי עונש זה על-פי ההלכה יקבל האדם בחייו לאחר המוות, "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" ( בראשית ט' ה'ׂ).
על-פי המשפט הישראלי סיוע ואו שידול להתאבדות גובל בעבירה פלילית, למרות, שאין ענישה על מתאבד. בסעיף 302 לחוק העונשין נכתב " המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע לאדם להתאבד" דינו עשרים שנות מאסר.
מכאן, שתופעת ההתאבדות קיימת ומוכרת לאורך שנים רבות בישראל. בשנת 2015 התאבדו 342 גברים, נשים וקטינים, כשמספר זה הוא נמוך יחסית לנתונים במדינות אחרות.
הסוציולוג אמיל דורקהיים (1952) היה בין החוקרים הראשונים שחקר את נושא ההתאבדות. בחיבורו המפורסם על התאבדות הוא מציג טקסומניה ראשונית לסיבות להתאבדות. לפי חיבור זה שורשי ההתאבדות נעוצים לא רק באדם המתאבד עצמו, אלא גם במאפייני החברה בה הוא חי; ו;יחסי הגומלין שלו עם החברה. הוא, עשה הבחנה בארבעה סוגי התאבדויות:
- התאבדות אגואיסטית;
- התאבדות אנומית;
- התאבדות פטליסטית;
- והתאבדות אלטרואיסטית.
רבות נכתב על מניעת התאבדות בכלל והתאבדות במסגרת המשפט הפלילי בפרט. לגורמים מקצועיים כמו פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועוד יש את הכלים להערכה קלינית של אבדנות, אחד הכלים נקרא " סולם קולומביה לדרוג חומרת אובדנות" - C-SSRS, שיש בו חלק של דיווח עצמי.
|
|||||||||||||||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| התאבדויות בהליך הפלילי |
| תגובות [ 1 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |
| 1 |
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
| רשימות קודמות | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |
קצב והיקף האירועים מסוג זה שככו במידה ניכרת....
