"בית במברגר" בבני ברק - סיפורו של מקום

רחוב יהודה הלוי בבני ברק הוא רחוב שקט יחסית. הוא ממוקם במרכזה של העיר, סמוך לרחוב הראשי, רחוב רבי עקיבא. כאן ברחוב יהודה הלוי מספר 9 ניצב עד היום מבנה דו-קומתי גדול "בית במברגר".

המבנה הוקם בראשית שנות ה-60 במטרה לשמש מרכז "לתורה, לתפילה ולתרבות ברוח הציונות הדתית", ונקרא על שמו של המחנך הרב ד"ר שמחה במברגר שהיה מנהלו של בית הספר היסודי העממי "מזרחי" לבנים ובנות בבני ברק (לימים התפצל לשני בתי ספר, מעלות לבנים ומשואות לבנות), ובהמשך יסד וניהל את בית הספר התיכון הדתי העירוני הראשון בבני ברק. הרב שמחה במברגר, מחנך ודמות נערצת, נפטר פתע ב-3 באוקטובר 1957 והוא בן 57 בלבד.

עוד בחייו של הרב במברגר, כשניהל את בית הספר עממי "המזרחי" ששכן ברחוב מימון (העבודה) 28 בבני ברק, היכן שכיום נמצא בית ספר משואות, נפתח ביוזמתו במבנה מסעדת בית הספר, בית כנסת לנוער ולצעירים. בימי חול שימש המבנה כמסעדה לתלמידים, ובימי שבתות ומועדים שימש המבנה כבית כנסת.

הקמת "בית במברגר"

לאחר מותו של הרב שמחה במברגר, החליטו חבריו, מכריו ומוקירי זכרו, להקים ברחוב יהודה הלוי בבני ברק, בשטח בו שכן "בית הפועל המזרחי" בבני ברק, מבנה דו-קומתי גדול שישמש מרכז "לתורה, לתפילה ולתרבות ברוח הציונות" ויקרא על שמו ולזכרו של הרב במברגר. ביום א' 3 בספטמבר 1961, במעמד ראשי העיר ונכבדיה ובהם ראש העיר בני ברק ראובן אהרונוביץ' ומ"מ ראש העיר משה בגנו, הונחה אבן הפינה לבניין החדש.

הבית שנבנה, כאמור, היה בן שתי קומות וכלל אולם תפילה בן כ-400 מקומות ישיבה, אולם קריאה ועיון ואולם מיוחד למשחקי שחמט. עלות הקמתו, כך נמסר, כ-200,000 ל"י שנאספו מתרומות בארץ ובעולם. חיש מהר הפך המקום למרכז תרבות ראשי של הציבור הדתי לאומי בעיר ובעיקר הצעירים שבהם.

בשבתות ומועדים גדש המקום במאות מתפללים, ובשל הצפיפות התקיימו במקום שני מניינים: אחד בקומה העליונה והשני בקומת הקרקע. מלבד מקום תפילה שימש מבנה "בית במברגר" לעריכת אירועים, כינוסים, הרצאות וחוגים. כך למשל נערכו בו חוגי דרמה, חוג ריקודי עם לבנות, מסיבות בת מצווה משותפות, ומסיבות סוף שנה של בית ספר משואות הסמוך. במסגרת "בית כנסת לצעירים" שפעל בו בקומה העליונה, נערכו באופן פעיל ושוטף ולאורך השנים, שיעורי תורה, חגיגות הקפות שמחת תורה, מסיבות סיום מסכתות, "תיקון ליל שבועות" - לימוד תורה לאורך שעות בשבועות, דרשות ודברי תורה מפי רבנים אורחים. ב-1969 היה אורח המקום ד"ר משה רוזן, שהיה אז רבה של רומניה וסיפר על מצב יהודי רומניה. ב-1966 נערכה באולם בית במברגר אליפות רשבסקי בשחמט. ובשנות ה-80 נפתח ב"בית במברגר" חוג "שומרי משקל".

צמוד ל"בית במברגר", שכן ברחוב יהודה הלוי 7 בניין סניף בני עקיבא בני ברק, שהיה מהגדולים בארץ. לא פעם השתמשו חניכי הסניף בחדרי ואולם "בית במברגר" לקיום אירועים של הסניף. מספר חניך הסניף לשעבר: "הצגות 'שבת ארגון' בשלב כל שהוא היו "גדולות" על הסניף דאז ולכן הועברו לאולם בבית במברגר. חניכה בסניף מספרת "היו חדרים קטנים ב"בית במברגר" שלפעמים קיימנו בהם פעולות".

מעוז המפד"ל

עד שנות ה-80 לערך האוכלוסייה הדתית לאומית בני ברק היוותה כמחצית מתושבי העיר/ רבים מתושביה הדתיים לאומיים של בני ברק הצביעו בבחירות באורח מסורתי למפלגת "הפועל המזרחי" - מפד"ל (ב')/ בית במברגר היווה החל משנות ה60 אחד ממעוזי המפד"ל בעיר/ כאן פעלו וצמחו דמויות כמו זבולון המר, זאב אורלב, יוסקה שפירא, רפאל מרובקה, לימים בעלי תפקידים בכירים במפד"ל ובמוסדותיה ובמפלגות הציונות הדתית לאומית.

לא פעם קיימו בחדרי "בית במברגר" ראשי ואנשי המפד"ל בעיר "מפגשים והתייעצויות" לעיתים לתוך הלילה. מספרים כי לעיתים התנהלו התייעצויות אנשי המפד"ל גם בהפסקות התפילה. המקום הפך לאחד ממעוזי המפד"ל בבני ברק ובעיקר לביתם של אנשי "סיעת הצעירים" במפד"ל ("צעירי המפדל") בראשם עמד זבולון המר תושב העיר בני ברק.

דעיכתו של הבית

בשנות ה-80 ואילך התגברה באופן עקבי ומתמשך הגירת אוכלוסייה דתית לאומית מבני ברק לישובים עוטפי בני ברק וגוש-דן כמו, פתח תקוה, גבעת שמואל, שוהם, מודיעין ועוד, והאוכלוסייה הדתית לאומית בעיר, שהיוותה כאמור כמחצית מתושבי העיר, הלכה והידלדלה. באופן טבעי קהל המשתתפים בפעילות במברגר שהורכב רובו בעיקר מהציבור דתי לאומי בבני ברק, הלך והתמעט בצורה משמעותית. מספר המתפללים ב'בית במברגר' התמעט בהדרגה. "בית במברגר" שהיה בעבר שוקק פעילות במיוחד בתפילות שבת הלך ודעך.

המרכז הדתי לאומי הפך לבית כנסת חרדי

ביקרתי ב"בית במברגר" בשנת 2017 ופעם נוספת ביוני 2019. אולם בית הכנסת הדתי לאומי בקומה העליונה הפך לבית כנסת - בית מדרש חרדי. ובקומה הראשונה של "בית במברגר" נפתח מעין מעון לילדים קטנים, כנראה של זרם חרדי.

הכתובת שעל קיר חזית הבניין בצד שמאל "בית כנסת ובית נוער ע"ש הרב שמחה במברגר ז"ל" הולכת ונמחקת. כמה אותיות של הכתובת נפלו מקיר חזית הבניין ואיש לא טורח לחדש ולרענן את הכתובת הדהויה והנמחקת (ראו צילום). סביר להניח שגם המנורה בעלת שבעה הקנים עם הסמל הציוני מגן דוד המוצבת בראש גג הבניין בחזית הכניסה ל"בית במברגר" תיעלם באיזשהו שלב בהעדר תחזוקה ניאותה.

על-פי אתר גיידסטאר - אתר העמותות של ישראל, הרשומות במשרד המשפטים, נרשמה בשנת 1988 ברשם העמותות של משרד המשפטים עמותה בשם "בית במברגר - בית כנסת ומרכז לתורה ולתרבות ע"ש הרב ד"ר שמחה במברגר ז"ל (ע"ר מס ארגון 580037794)". בסעיף מטרות העמותה נכתב: "להנציח את זכרו של הרב ד"ר שמחה במברגר ז"ל. לנהל בית כנסת ומרכז לתורה ולתרבות ברוח דתית-לאומית. לקיים תפילות ושיעורי תורה בימי חול, שבת ומועד, במשך כל ימות השנה. ליזום ולבצע פעולות תורניות, חינוכיות וחברתיות". אני לא יודע מה מצבה של עמותה זו כיום ומי העומדים בראשה. מה שכן אני מבין ומתרשם שהפעילות במקום או לפחות רובה היא לא בדיוק "מרכז לתורה ולתרבות ברוח דתית-לאומית".