הזדמנות

"מאחר שמהגרי העבודה הבלתי-חוקיים, שחדרו [בעברית פשוטה, הסתננו - אב"ץ] לישראל, אינם מוצאים פרנסה כיום וגם לא ימצאו בעתיד הקרוב (לאור המגיפה המתמשכת, על-פי תחזית משרד הבריאות והממשלה); ובנוסף, רובם אינם נשמעים להנחיות משרד הבריאות, קיים חשש משמעותי, שבהיעדר מקורות פרנסה, הם יגבירו מעשי פשיעה, עד לשוד ורצח, על-מנת לשרוד", כך כתבה לי קטי.

"מאחר שהמדינה מתכוונת לתת להם כיום חלק מהפיקדון שתכננה לתת להם בעתיד, רצוי ללחוץ שהמדינה תיתן להם כיום את דמי הפיקדון בד-בבד עם הטסתם לארצות מוצאם, או לכל מדינה שתסכים לקבלם. זה לא פשוט אבל זו ההזדמנות וזה האופן הנכון לצמצם משמעותית את הבעיה, לפני שיהיה מאוחר מדי.

בכל זמן עתידי בו תרצה ממשלת ישראל כלשהי לפנותם הארץ, אחרי שישראל תממן את מזונם, שהייתם וריפויים כאן בחודשים הקרובים (על חשבון אזרחיה החוקיים), העולם יתקומם נגד גירושם. כיום תיתקל הוצאתם מכאן ביתר-הבנה, לאור המגיפה ...".

אנטישמיות

כמו בכל מגיפה בהיסטוריה, הופכים אנטישמים ברחבי העולם את היהודים לשעיר לעזאזל; ובארץ, ברוח התקופה, מאשימים שונאי הדת, שרק בעיניהם, הם "הנאורים", את החרדים. ויש דברים בגו, כיוון ששיעור התחלואה ביישובים החרדיים גבוה מהממוצע, ומיעוט קטן וצעקני בהם מפר בזדון את ההוראות, שנועדו לשמור על כולנו, גם עליהם. אך זה קורה אפילו בתל אביב, ואין פוצה פה ומצפצף, וגם ביישובים ערביים (ג'יסר א-זרקא, ערוער שבנגב ויפו - לדוגמה).

אבל כמה טוב, שאפשר לחבוט בחרדים - סוּבּלימאציה של שנאת הדת ושל שנאת הדתיים, שאוכלות בנו בכל פה, ומפעפעות בריש גלי אפילו אצל שדרני טלוויזיה "מתקדמים", שכתבו לעצמם תעודת יושר, שאינם גזענים. מה פתאום אנחנו אנטישמים?! יאמרו הצדקנים, שמוכנים להטיח דברי שנאה מטורפים בחרדים על כל דבר, ללא כל אבחנה - כמו הגרועים שבגויים אנטישמיים; ואין מי שיעצור את הטירוף.

איני סבור, כמו אמנון לורד, שזו תגובה לכך, שהחרדים לא סייעו לשמאל להשתלט על המדינה (בעזרת הרשימה המשותפת תומכת הטרור), בניגוד לרצון הבוחר היהודי, אלא אינסטינקט מולד של השמאלנים, שהונחל משך עשרות שנים לתרבות הישראלית, וחוזק מאוד בשנת הבחירות החולפת על-ידי צמד הדמגוגים המסיתים, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן, ועל-ידי מפלגותיהם.

ואזכיר, שכמו השר ליצמן החרדי, שחלה בקורונה כיוון שהפר את הוראות הבידוד, הפר ח"כ עפר שלח (יש עתיד) את ההוראות, והסיע שני אנשים במכוניתו. דוגמתו האישית השלילית הייתה זניחה אלמלא שלח הנו יו"ר הוועדה הזמנית של הכנסת לענייני הקורונה... ואינו דתי ... האירוע החליק מתחת למכ"ם התקשורת, שהדגישה את מחלת ליצמן, כי שלח משלהם. כלומר, רק-לא-ביביסט.

נבואת חורבן

איני סבור, כי תנועת חמאס התיימרה אי-פעם להיות מאוהבי עם ישראל. אדרבה. הגדיל לעשות יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, שאיים בראיון לערוץ 'אל-אקצה', "אוֹמר לנפתלי בנט, אם נמצא שחולי קורונה ברצועת עזה לא יכולים לנשום, נקטע את הנשימה של שישה מיליון ציונים וניקח מה שנרצה מכם כפרוטקשיין".

ושימו לב לדימוי, שרב-המחבלים משתמש בו! מחשש פן לא הובן כהלכה, הפנה סינוואר בהמשך דבריו את שר הביטחון לנבואת החורבן בפרק י"ז בספר יחזקאל.

הגדה לסגר

במשבר העמוק של מאי 1967, לא יכלו לוי אשכול, ראש הממשלה, ודוד בן-גוריון, קודמו בתפקיד, להתפייס. לעומת זאת, התפייסו, בתקדים היסטורי, אשכול ומנחם בגין, ראש האופוזיציה, והסכימו על הקמת ממשלת אחדות לאומית, שהובילה את ישראל לניצחון במלחמת ששת הימים, כך מזכיר שלמה נקדימון, העיתונאי הוותיק, בטורו.

"... אין מקום להשוואה בין אירוע 1967 ל-2020, ואולי זה האחרון, במבט לאחור, עולה עליו שבעתיים. אבל מה היה קורה לו שלושת רבי-האלופים ושותפם, סמל ראשון, היו פונים לראש הממשלה, השנוא ביותר על בעל הדרגה הנמוכה יותר, ואומרים לו: אתה ראש הממשלה השלישי בתנועתו של בגין, האם אתם זוכרים או מכירים את אשר עשה ב-1967? הוא, ראש האופוזיציה, איחד את עם ישראל מאחורי הממשלה, הצטרף אליה, ולעצמו לא ביקש מאומה. לא הִתנה לספּ̤ק כתמורה כסאות-עור נוספים סביב שולחן הממשלה, שהרי עת צרה היא ליעקב, ציטט אמירה של הנביא ירמיהו בשינוי קל, וממנה צריך להיוושע", כתב נקדימון.

והמשיך נקדימון: "להזכירכם, מכאן נסללה דרכו של בגין לראשות הממשלה. זו גם הזדמנות לאחל לבנימין נתניהו את הצלחתו של משה להעביר את עמו במשברי ים סוף ביציאתו ממצרים ...".

סיכומים חלקיים

אלי בר-און מסכם עבורנו באתר 'ייצור ידע' את התמותה העולמית מקורונה. מנתוניו נראה, כי המגיפה מתמתנת קצת, למרות שהיא גד̤לה בטור הנדסי (אקספוננציאלי), ויכולה להיעלם פתאום.

ובכן, נכון ליום שבת, ארבעה באפריל, מתו במגיפה 248 איטלקים למיליון תושבים; 239 ספרדים; 97 הולנדים; 25 אמריקנים; 18 גרמנים; 79 שוויצרים; 65 בריטים; 111 צרפתים; 107 בלגים; 37 שוודים; 21 אוסטרים; 27 פורטוגלים; 262 תושבי העיר ניו-יורק; ו-4.8 ישראלים.

למרות הביקורת, נכון לעתה, מעידים הנתונים על הצלחת מערכת הבריאות הישראלית בהתמודדותה עם המגיפה.