בוגרת הפקולטה למשפטים, אסתר חיות

כשהשופטת אסתר חיות "שומרת" על תרבות הדיון ולא מאפשרת לאליעד שרגא לקרוא לבנימין נתניהו "יצור" בטענה שלא מדברים כך על ח"כ, היא אינה שומרת על כבודו של רה"מ באמת. והיא אפילו מביעה סלידה אישית ממנו למרות ההצגה ה"תרבותית" והתקשורתית שהיא מבצעת.

עם כל הכבוד לגברת חיות, נתניהו הוא ראש ממשלה על-פי חוק. וזה לא מכובד לכנותו בשם חבר כנסת - גם אם יוחד הדיון לעניין כשירותו כחבר כנסת לקבל את המנדט להרכיב ממשלה. גם גברת חיות לא תרצה שיו"ר הכנסת יגער במי שיקרא לה בעת דיון במליאה בשמות גנאי בטענה שכך לא מדברים לבוגרת הפקולטה למשפטים.

די לשסות את העם ולגרום לו להרגיש שהעומד בראשו הוא סתם ח"כ שהפך לדיקטטור שהשתלט על העם. העם מספיק מקוטב והדרך לאנרכיה שבה איש הישר בעיניו יעשה, אינה רחוקה. וכבר עתה ישנם ניצנים לכך בהתנהלות חלקים מהעם בימי הקורונה ובצפצופם על החוק האמור לשמור על כולם.

פרופ' יורם לס אף הרשה לעצמו להתבטא בתוכנית הבידור של ארז טל ולומר במפורש שהקורונה היא בדיחה ושהיא אינה מסוכנת יותר משפעת פשוטה ושנתניהו מנצל אותה לשם שרידותו האישית בלבד. האם נתניהו יצר את המגפה העולמית בעצמו? האם ההגבלות הקשות על האזרחים חלים בישראל בלבד? אין שום אחריות למי שנותן את הבמה לאנשים כמו לס להתבטא?

ההכרעה לא נקבעה בזמן

הדיון לגבי כשירותו של נתניהו לכהן כראש ממשלה למרות כתבי האישום לא היה צריך להתקיים כלל, כי לשון החוק אינה משאירה שום ספקות בעניין. אילו הדיון וההכרעה המשפטית היו בכל זאת הכרחיים, הם היו צריכים להתבצע לפני הבחירות ולא אחריהם.

ברוב חוצפתם קבעו השופטים לפני הבחירות שהסוגיה הינה תיאורטית ולכן אין צורך לדון בה עד שנתניהו ייבחר. במילים אחרות, שופטי בית המשפט שלחו את אזרחי ישראל לקלפיות מבלי שהם יידעו אם הכרעתם תכובד ובכך הם העבירו את ההכרעה התיאורטית לעם.

טרלול שכזה לא קיים באף מדינה דמוקרטית. תארו לעצמכם שבית משפט בארה"ב יקבע שרק לאחר הבחירות יהיה ניתן לדון בכשירותו של הנשיא הנבחר. תארו לעצמכם תרחיש דומה במדינה דמוקרטית אחרת. השנאה לנתניהו מובילה לשבירת כל שיאי האבסורד בדמוקרטיה הישראלית. השמאל רגוע כי הוא אינו מבין שהיום ההכרעות לטובתו ומחר הן תהיינה גם נגדו.

הנתונים המשפטיים לגבי נתניהו לא השתנו מאז שהותר לו להתמודד בבחירות האחרונות. הוא אינו עומד מול כתבי אישום חדשים ולא התגלו ראיות חדשות וחד-משמעיות לגביו שלא ניתן להתעלם מהן מבחינה משפטית. אי-אפשר לשלוח את הציבור לקלפיות ורק אחר כך לדון בכשירותו של המועמד שאותו הם בחרו.