הייפ ההשקעה בנדל"ן חו"ל

זה ברור ממש כמו השמש שזורחת בבוקר - הריביות הנמוכות שולחות את המשקיעים לחפש אלטרנטיבות השקעה. חלקם הולכים להשקעה בני"ע וחלקם לנדל"ן. תיקי ההשקעות אומנם חווים עליות וירידות יום יומיים אך שומרים על סחירות של 100%.

משקיעי הנדל"ן בישראל ראו פריחה ב-10 השנים האחרונות ונהנו גם מעליית ערך הנכסים וגם מתשואה נאה בהשכרה. אולם כאשר עליות השערים בבורסה המשיכו, ועליית מחירי הנכסים ותשואת השכירות נשחקה, חיפשו המשקיעים אלטרנטיבות.

בעולם הכלכלי אין ריק וכפטריות אחרי הגשם צץ אפיק ההשקעה בנדל"ן בחו"ל. ההבטחות האמירו לתשואות מדהימות של עשרות אחוזים. ולא סתם מדהימות - מובטחות. המוני משקיעים נהרו אחר קניה של נכסים שונים בחו"ל באמצעות מתווכים למיניהם.

בראייתי, מי שמפחד להשקיע בבורסה או חושש מהשקעה בנדל"ן בישראל, והולך להשקיע בנדל"ן בחו"ל - לוקח סיכון אדיר. במיוחד כאשר ההשקעה מתבצעת על-ידי חברת תיווך והמשקיע, ברוב המקרים, אפילו לא נוגע בנכס אלה רק מתבסס על ההבטחות במשרד המפואר בישראל. ואז הגיע הקורונה!

תיקי ניירות ערך קיבלו מכה כואבת, שבשיאה ירידה של 35% אך הצליחו להתאושש. משקיעי הנדל"ן בישראל, אולי קיבלו מכה כאשר שוק הנדל"ן קפא לחלוטין ויתכן שהשוכרים יבקשו הנחה בשכירות.

אך מה קורה למשקיעי הנדל"ן בחו"ל? הטענה הבסיסית שלי היא שהשקעה מסוג זה - נדל"ן בחו"ל - היא הכי מסוכנת מבין כולן ואירוע הקורונה הפך את ההשקעה למסוכנת באופן קיצוני.
גם אין שליטה על התנהלות העסקה, אין שליטה על השוכר, אין שליטה על התזרים, אפשרות מימוש שואפת לאפס ואפילו האפשרות להגיע לנכס בטיסה - נחסמה.

אני עוד זוכר את משקיעי הנדל"ן הישראלים שקנו כל מיני חתולים בשק בהייפ הקודם בשנים 2007-2003 - נדל"ן מזרח אירופי שהבטיח הרים וגבעות והסתיים בהפסדים חסרי תקדים.
.
שורה תחתונה - איני טוען שלא נכון להשקיע בנדל"ן או בנדל"ן בחו"ל. זה בהחלט יכול להיות חלק מפרוטפוליו ההשקעה אך חייבים להבין שזה לא מתאים לכל אחד, לא מתאים לבעלי הון קטן, והעיקר לא מתאים למי שמחפש השקעה עם סיכונים לא גבוהים.