קניות ללא מגע והיעלמות דוגמיות החינם. פחות "גילוי מוצרים" ודגש על קניות חוזרות. אלו הן כמה מן הדרכים בהן הקורונה שינתה את קניות מוצרי הבית בארה"ב. המגיפה שינתה מה אנשים רוכשים, מתי והיכן, מי קונה וכמה זמן הוא משקיע בכך – קובע וושינגטון פוסט.

האמריקנים מוציאים יותר, אבל המבחר מצטמצם הן בקניות הפיזיות והן בקניות ברשת, וזאת לאחר שנים של חדשנות ותוספת תגיות של "טוב עבורך" ו"ידידותי לסביבה" על מוצרים ותיקים. צמצום המבחר גם משנה הרגלי אכילה, לטוב או לרע. כאשר מדובר ברכישות ברשת, ההעדפה המובנית היא לקנות שוב את אותם מוצרים, תוך שהאלגוריתמים דוחפים את המוצרים הפופולריים ודוחקים את האחרים.

הסגר, סגירת המסעדות והמעבר לאכילה בבית הובילו את האמריקנים להוציא הרבה יותר על מוצרי מכולת: 525 דולר בממוצע בחודש מארס, 30% יותר מאשר אשתקד. בחודש יולי הסכום ירד ל-455 דולר, 10% יותר מהחודש המקביל. הלקוחות מוציאים יותר בכל קנייה ומקטינים את הזמן בו הם מבלים בחנויות; יש להם נטייה להגיע עם רשימה מוכנה ופחות לחפש בצורה אקראית משהו חדש. גברים הופכים להיות עושי הקניות העיקריים, והם מתמקדים ביעילות הקנייה.

המרכולים הבחינו בשינויים אלו והם מעדיפים להתמקד בהגדלת המלאי של 1,000 המוצרים הנמכרים ביותר. גם היצרנים מיישרים קו: חברת פריטו-ליי חתכה ב-21% את מספר מוצריה בחודש מארס, כדי להביא לשוק במהירות את המוצרים הנרכשים ביותר; מאוחר יותר היא החזירה את רוב מה שקיצצה. הקיצוץ במספר המוצרים החדשים הוא שינוי בקנה מידה היסטורי, מדגיש הפוסט, לאחר התפוצצות במספרם מאז מלחמת העולם השנייה: מ-9,000 ב-1975 ל-50,000 בתחילת 2020. המגיפה לא רק עצרה את הגידול, אלא גם הפכה את המגמה. הקונים מצידם החלו להעדיף את מותגי הבית הזולים יותר.

כפי שניתן היה לצפות, הקורונה הזניקה את מכירות המזון ברשת. מספר החבילות של מוצרי המזון שהוזמנו ברשת ברחבי העולם עלה ב-21% בין חודש ינואר לחודש מאי. במקביל, הצטמצם מספר המוצרים המוצעים למכירה און-ליין, והעלייה במכירות צפויה להקטין עוד יותר את ההיצע גם בחנויות הפיזיות. יש המשערים, כי הקונים יעדיפו לרכוש ברשת מוצרים "משעממים" כמו קופסאות שימורים או נייר טואלט, ויגיעו לחנויות בשביל מוצרים "מלהיבים" יותר כמו ירקות, פירות ובשר. במקביל, מוצרי נישה שהתקשו למצוא מקום על המדפים, יימכרו יותר בקלות ברשת.

כל זה אומר, שלמוצרים חדשים ולחברות הזנק בתחום המזון צפויים זמנים קשים. סיבה נוספת: המגיפה ביטלה אירועים רבים המשמשים כבלוני ניסוי למוצרי מזון חדשים, ולכן יש פחות הזדמנויות לחשוף אותם ולשכנע את הקמעונאים לרכוש אותם. הסכנה היא, שמצב זה יחסל את מגמת ה"טוב בשבילך" שהורגשה בעשור האחרון בכל תחומי המזון, עם גרסאות "אורגניות", "טבעוניות" ו"בנות קיימא" להרבה מוצרים קיימים.

הקניות תמיד היו נתונות להשפעה של קידום מכירות – קופונים, אחד+אחד, דוגמיות חינם – כמו גם למיקום המוצרים על המדפים. במובן זה, אומר הפוסט, הקניות המקוונות אינן שונות. בחלק מן הפלטפורמות ניתן לשלב פרסומות, והן יודעות לשלב בין מוצרים: מי שיחפש סטייק, יקבל הצעה לרוטב. הסוחרים ברשת רוצים את העמלות שהיצרנים משלמים תמורת קידום מכירות, ולכן גם הם מאפשרים פעילות זו. שלא לדבר על היכולת לאגור את הרגלי הקניות ולהציע מוצרים בהתאם.

בעלי הכנסות נמוכות תמיד קנו יותר זלולת ("ג'אנק פוד"), ולכן הם מופצצים בפרסומות למזון מהיר, מעובד וזול. בשנת 2016 מצא משרד החקלאות האמריקני, כי מקבלי בולי המזון – סיוע סוציאלי נפוץ בארה"ב – מוציאים שיעור גבוה יותר מהכנסותיהם על משקאות מתוקים, חטיפים מלוחים, קינוחים ארוזים ומזון מוכן, ופחות על ירקות ופירות טריים. בולי המזון הם אחד ממנועי הקניות המקוונות בתקופת הקורונה, ולכן גם לכך תהיה השפעה על הרגלי הקניות.