מהלכיו של הגנרליסימו גנץ

הגנראל בני גנץ מכהן כמפקד חזית בצבא להגנת הדמוקרטיה הנלחם בדיקטטורה של בנימין נתניהו. אבל הוא מזכיר קצת את האיש מן הלחן של חיים חפר - "הגנראל המקסיקני קסטניטאס". הוא לא יצא לקרב "פן ייהרג, פן ייפצע/ פן בראשו תפגע פצצה".

ובכן, חייליו של גנץ פרצו את חומות הבסטילייה של הדיקטטורה, ובמקום להמשיך הלאה הוא מעכב את השלמת הניצחון הדמוקרטי-פרלמנטרי, וזה כמו להשאיר את החיילים חשופים למכה הנגדית של היריב במתחם שנכבש.

תגיד בני, אתה באמת לא מבין מה הסכנה בעיכובים שלך? אינך רואה שאיילת שקד לא נחה ולא שוקטת אלא חותרת תחת ממשלתו של נפתלי בנט? ומקורבה מספר עד כמה היא מנסה לשכנע את גדעון סער - איש עם יושרה, מנהיג עם אופי - להצטרף אל ממשלה בראשות המושחת מבלפור?

רגע, אולי אני תמים. אולי סתם אני מייחס לגנרליסימו גנץ אי-הבנה. אולי הוא דווקא מבין גם מבין. ואולי הוא דווקא רוצה לעכב עד כדי שיבוש את הרכבת ממשלת השינוי, שהוא לכאורה תומך בה.

תיק"ו (לידיעת מי שאינם יודעים: אלה ראשי תיבות של המלים "תשבי יתרץ קושיות ובעיות", דהיינו לא אנחנו. ולא בימינו).