עדויות מעולמות הפכים

שלמה פילבר והדס קליין (כתבתי עליה פוסט קודם) הם שני עדי תביעה במשפט הפלילי המתנהל נגד בנימין נתניהו. אך האם באותו בית משפט? על אותו דוכן? בפני אותם שופטים? איני מכיר את שניהם. אך לאורך כל עדותו של פילבר - עד מדינה שחושש לעורו מפני שקרים וסיבובי פרסה - חשתי (סובייקטיבית) בעליבותו.

היה נדמה לי כי הוא חוזר על האמת שסיפר בפרקליטות כמי שכפאו שד ובטקסט הסמוי שלו מתחנן בפני השופטים לא להאמין לו; לא להתייחס אליו ברצינות; להיאחז בקצה קצהו של ספק, ובלבד שהנאשם יזוכה. פילבר הוא מין אקסימורון, כן ולא. רצה ליהנות מכל העולמות, הן לצאת ידי חובה עם הפרקליטות שמא תעמיד אותו לדין, הן לחלץ את בנימין נתניהו מן ההרשעה.

לקרוא ולשמוע אחריו את עדותה של קליין, ולנשום אוויר צח. ישרה. ישירה. בלי כחל וסרק. בפירוט המעיד על דיוק. זקופת קומה. נראה לי כי חייה סביב עדותה אינם קלים. מפני שה"בוס" שלה ארנון מילצ'ן מעורר עליו חשד. כנראה שהמסע לגילוי האמת בדבר אשמתו של ביבי מעיק עליו. מדוע הסכים כי בועז בן צור, שהיה פרקליטם, יחצה את משענת ספסל הנאשמים ויתייצב כסניגור של ח"כ ביבי? נכון שהוא לא משתתף בחקירת תיק 1000? נו, אז מה?

והעיקר עוד לפנינו. לפי כל הסימנים פועל מילצ'ן לבטל את עדותו (והוא הרי יודע להשיג את שלו). אך אם לא יעלה בידו, כך אני מקווה, יש לי חשש כבד כי לא נראה את מילצ'ן החייכן והבוטח בעצמו והמתלוצץ אלא הוא יהיה מהדורה-ב' של שלמה פילבר. מין "כן, אבל..."
מי ייתן ואתבדה.