הנהגה מחרחרת פירוד ופילוגה

לא צריך להיות מדינאי בעל שם, לא צריך להיות מצביא עטור הילה, לא צריך להיות אסטרטג חודר עומקים, כדי להבחין בתהליכי ההקצנה שמובילה ההנהגה הערבית במדינת ישראל, הקצנה אשר סופה מי ישורנו. ערביי ישראל חיים בקיום עם אזרחי ישראל היהודים. כמו בכל חברה עם מגוון מיעוטים ישנם אתגרים, מורכבויות, קשיים. עשרות בשנים ידעה ההנהגה הערבית ישראלית לנהל את המיוחדות האזרחית במדינת היהודים הדמוקרטית.

מזה שני עשורים מזדחל בשיטתיות גורם הרסני המוביל להרחבת הפירוד, הנאבק נגד חיבור ושילוב, המייחל למרד הערבי ישראלי הראשון. לגורם המסוכן החותר תחת הקיום היהודי - ערבי במדינת ישראל, יש שם, יש פרצוף - ההנהגה הערבית הנבחרת, הנהגה מחרחרת ריב ומדון, מחרחרת פלגנות, הפרדה, בדלנות, מחרחרת ופועלת באופן אקטיבי לפרימת כל איחוי, לשבירת כל בניית מכנה משותף, הנהגה מסוכנת.

החלק המוביל בהנהגה הערבית לאורך השנים האחרונות הינו הנהגה לאומנית שעניינה בעיקר הרעפת ברכות על רודנים שמעולם לא למדו מהן זכויות אדם, איחולי הצלחה לקצבים הטובחים בעמם, נשיקות לשולי גלימת דיקטטורים שידיהם דמים מלאו. זרועם הארוכה של מעודדי טרור, תומכיהם, סייעניהם, מחבקי הטובחים בחפים מפשע, מעניקי תעודות ההוקרה לגיבורים הנאלחים, מוצאים אוזן קשובה, כתף תומכת ושכם פנויה לחיבוקם בקרב חלק ממנהיגי הציבור הערבי המובילים את החברה הערבית לעברי פי פחת.

הערבי הישראלי הסביר בנצרת ובדיר חנא, באיכסל ובדיר אל אסד, רוצה להשתלב, להתחבר, להיות חלק ממדינת ישראל, מבקש להיות חלק מההצלחה, חלק מהדמוקרטיה היציבה, חלק מהגאווה להיות אזרח במדינת ישראל היהודית דמוקרטית.

חלק מההנהגה הערבית-ישראלית מפוררת בשיטתיות את כל היחד, את כל הקיום, מעודדת תערוכות הוקרה בלב מדינת ישראל להצגת דמויות הרוע של מחבלים הטובחים בחפים מפשע, מעודדות רשויות להקים אנדרטאות לבני הבליעל, מגבירות את להבות השנאה, מציתות את אש האיבה ופועלות שלא תכבה לעולם.

עד הקצה

חלק מההנהגה הערבית-ישראלית מקבע את הנרטיב הפלשתיני, על כל המשתמע ממנו, מעודד את הבדלנות של הדור הצעיר מבקש השותפות, יוצא חוצץ כנגד צעירים וצעירות המבקשים לבצע שירות לאומי בקהילתם, מוקיע לעמוד הקלון את הערבים המתגייסים לכוחות הביטחון, מקצין את השיח כשתרועות הפונדמנטליזם מתדלקות את המחבלים הפוטנציאלים מקרב ערביי ישראל.

חלק מההנהגה הערבית-ישראלית חוגג עם מחבלים ישראלים משוחררים, אלו הם גיבורי העם הערבי, אלו הם המודל לחיקוי לבני הנוער, אלו הם המסיתים המאכילים את הנמר עד שיתפרץ. חלק מההנהגה הערבית-ישראלית מנצל את הדמוקרטיה הישראלית עד הקצה, מטרתם פירוק הפרויקט הציוני, טקס אשכבה למדינת היהודים, חלקם אף מציעים שיעורים בשחייה למתקדמים.

חלק מההנהגה הערבית-ישראלית תמך בפרעות תשפ"א, העניק רוח גבית, מימן ייצוג משפטי, הפיח את אש השנאה בקרב האזרחים, לא עמד מול המחבלים מבית שערכו לינצ'ים ביהודים חפים מפשע, לא התרגש משריפות בתי הכנסת, מהצתות בתי היהודים.

אחרי שבעים וחמש שנות תקומה של עם הנצח, הגיעה העת שערביי ישראל, אלו הבוחרים שוב ושוב בחלק מהנהגה שעניינה פלשתין, תמיכה בטרור והינתקות ממדינת היהודים על-ידי הכרעת היהודים, העצמת השיח הרעיל והשונא, יקבלו הכרעה. אחרי שבעים וחמש שנות תקומה הציבור הערבי במדינת ישראל חייב להכריע, האם הוא בוחר שוב ושוב בהנהגה החותרת לבדלנות ולפירוק או בוחר בהנהגה העסוקה במאבקים באלימות בחברה הערבית, ברצח, בתשתיות, בקידומם של ערביי ישראל, בחיזוק ערכים ליברלים.

אחרי שבעים וחמש שנות תקומה, בהם רוב ערביי ישראל משתלבים במערכות החיים, אקדמיה, רפואה, חינוך, שירות ציבורי, ההכרעה צריכה להיות, השתלבות או בדלנות. חלק גדול מהחברה היהודית בישראל אינו מוכן עוד להחריש מול הבחירה החוזרת ונשנית של חלק מההנהגה הערבית בישראל, הפונדמנטליסטית, הלאומנית, הבדלנית, על-ידי עשרות אלפי בוחרים ערבים ישראלים. ערביי ישראל חייבים להציב אלטרנטיבה לחלק מההנהגה דורשת רעתם, העסוקה באקטיביזם לאומני, הפצת נרטיב שקרי וחידוד הבדלנות.