בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
[צילום: ששון תירם]
|
|
|
מחאה צודקת נגד מתווה בחינות הבגרות
|
מתווה הבגרויות החדש מפחית אומנם את האחוז של הבחינות החיצוניות בשקלול הציון של התלמידים, אבל עדיין משאיר בחינה חיצונית שמחייבת שינון רב וכמות אדירה של חומר לימוד, ואל הבחינה הזאת נושאים עיניהם התלמידים, המורים ומנהלי בתי הספר ● הבחינה הזאת נמצאת בראש סדר העדיפות ובאה על חשבון כל השאר - בעיקר על חשבון הערכים והמסרים החינוכיים
|
הנהגת ההורים הארצית הכריזה על יום שביתה שמתקיים היום (יום ד', 22.3.23) בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות במחאה על ההחלטה להחזיר את בחינות הבגרות החיצוניות במקצועות החובה רבי המלל (אזרחות, היסטוריה, ספרות, מורשת ותנ"ך). אני מורה לאזרחות והיסטוריה ומחנך כיתה כבר 15 שנים, ואני תומך במחאה נגד מתווה הבגרויות החדש-ישן, גם אם אני מתנגד לשביתות. מתווה הבגרויות החדש מפחית אומנם את האחוז של הבחינות החיצוניות בשקלול הציון של התלמידים, אבל עדיין משאיר בחינה חיצונית שמחייבת שינון רב וכמות אדירה של חומר לימוד, ואל הבחינה הזאת נושאים עיניהם התלמידים, המורים ומנהלי בתי הספר. הבחינה הזאת נמצאת בראש סדר העדיפות ובאה על חשבון כל השאר. בחינוך הממלכתי יש שבעה מקצועות חובה (מתמטיקה, אנגלית, לשון, אזרחות, היסטוריה, ספרות ותנ"ך) ועוד שני מקצועות בחירה לפי מגמות (למרות שאפשר טכנית להסתפק במקצוע בחירה אחד). הבחינות החיצוניות מתבססות על שני פגמים גדולים: כמות אדירה של חומר לימוד ומבחן ללא חומר עזר. כל זה גורם ללמידה תחת לחץ גדול מאוד משום שצריך להספיק את כל החומר, וצריך גם לשנן אותו כדי לזכור בעל פה את הכול. מספר שעות הלימוד הוא בלתי נסבל עבור התלמידים. בנוסף, זה גורם ללחץ נפשי גדול, בעיקר אצל תלמידות רציניות. לשם המחשה, אני הגשתי למבחן בגרות חיצוני באזרחות שהתקיים לפני חודש וחצי. תלמידים של שתי כיתות למדו בימים מסוימים עד 17:00 ונדרשו לשנן הגדרות של כ-150 מושגים לבגרות. אם לא היינו לומדים עד 17:00, לא היינו מספיקים לעבור על כל חומר הלימוד. תלמידות מצטיינות אמרו לי שהן לא מצליחות לקלוט כמעט כלום בשעות האלה. אז מה עשינו בזה? היכן הלמידה המשמעותית שאני כל כך רוצה להעניק לתלמידיי? מצד שני, רפורמת המח"ר של שרת החינוך הקודמת, יפעת שאשא-ביטון, קבעה שארבעת המקצועות רבי המלל יהיו ללא בחינה חיצונית אלא יתבססו על עבודות חקר. דבר זה היה מציב את המקצועות האלה בתחתית סדר העדיפות של מנהלי בתי הספר שהיו לוקחים שעות ממקצועות אלה לטובת המקצועות שהולכים לבחינת בגרות חיצונית. גם התלמידים היו עושים אחד ועוד אחד ומקדישים את מאמציהם במקצועות של ההיבחנות החיצונית. בעיה נוספת היא שהיבחנות פנימית של בתי הספר גוררת מתן הזדמנויות חוזרות ונשנות לשיפור, עד שהתלמידים משיגים ציונים "משביעי רצון", וזה יוצר ציונים שלא משקפים את יכולות התלמידים ואת מידת הרצינות וההשקעה שלהם. אבל לא צריך לפסול את הרעיון הטוב בבסיס רפורמת המח"ר: עבודות חקר ולמידה משמעותית שיוצרות עניין ומפתחות מיומנויות חשיבה, חקר והבעה. אם כן, המתווה החדש של שר החינוך הנוכחי יואב קיש, והמתווה הקודם של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון יוצרים בעיות: (1) בחינה ללא חומר עזר שמחייבת שינון (2) כמות אדירה של חומר לימוד שמחייבת יותר מדי שעות לימוד (3) היבחנות פנים בית ספרית שנדחקת לשוליים (4) היבחנות פנים בית ספרית שמייצרת ציונים שלא משקפים את יכולות התלמידים ואת מידת ההשקעה שלהם.
|
דרוש מודל לימודים ובחינות אחר
|
|
אני מציע מתווה בגרות שמתמודד עם הבעיות שציינתי: - מבחן חיצוני במשקל 80% מהציון הכללי, עם חומר לימוד פתוח (כאשר ציון ההגשה מהווה 50%).
- עבודת חקר אישית במשקל 20%.
- 7 מקצועות חובה + 2 מקצועות בחירה לפי החלוקה הבאה: 4 מקצועות שנלמדים מתחילת כיתה י' עד אמצע י"א (3 סמסטרים), 5 מקצועות שנלמדים מאמצע י"א עד סוף י"ב (3 סמסטרים). בית הספר מחליט מה בא קודם ומה בא לאחר מכן.
- הלימודים מתקיימים 5 ימים בשבוע, 6 שעות לימוד כל יום, בחלוקה שווה בין המקצועות. בין השעות 14:00 ל-16:00 מתקיימים שיעורים למצטיינים ושיעורים למתקשים, אבל כל השיעורים בשעות אלה יהיו בחירה.
- בכל מקצוע מתבצעת עבודת חקר אישית בסמסטר הראשון מבין השלושה. העבודה היא בהיקף סביר שמאפשר למורים ללוות כל תלמיד בתהליך וגם לבדוק את העבודה בזמן סביר. אין הארכות במועד ההגשה, ובית הספר צריך למסור ציונים למשרד החינוך בדיוק בתום הסמסטר. תלמיד שלא מקבל ציון עובר בעבודת החקר ניגש לבחינה חיצונית שבוע אחרי מועד הגשת עבודת החקר.
- בכל מקצוע מתקיימות בחינת מגן ובחינת בגרות חיצונית. כל הבחינות עם חומר לימוד פתוח: ספר, חוברת, מחברת. יש בעיה להשתמש באינטרנט בגלל העתקות.
למשרד החינוך יש ניסיון חיובי עם תוכנית דומה: תוכנית סחל"ב בהיסטוריה שבה כל הבחינות החיצוניות והפנימיות כוללות חומר לימוד פתוח (ספר ומחברת). יש כ-45 בתי ספר שמשתתפים בתוכנית, כולל בית הספר שלי, והתלמידים מקבלים הזדמנות לפתח מיומנויות חשיבה ללא צורך בשינון. התוכנית מקבלת משובים חיוביים מאוד מהמשתתפים בה. אני מציע תוכנית דומה, אבל עם משקל נמוך יותר לציון הבית ספרי, עם תוספת של עבודת חקר, עם פחות חומר לימוד שמאפשר לחלק את העומס בין המקצועות ולהפחית את העומס על התלמידים, ועם לוח זמנים מחייב יותר שלא מאפשר להציב מקצוע מסוים בראש סדר העדיפות ומקצוע אחר בתחתית ולא מאפשר "לשחק" עם ציוני התלמידים תוך כדי. ולא לשכוח: הערכים והמסרים החינוכיים חשובים יותר מתעודת הבגרות.
|
|
|
הכותב הוא ד"ר למדעי המדינה ומורה לאזרחות ולהיסטוריה בתיכון חדש בית אליעזר בחדרה.
|
|
תאריך:
|
22/03/2023
|
|
|
עודכן:
|
23/03/2023
|
|
ארנון בן-דור
|
מחאה צודקת נגד מתווה בחינות הבגרות
|
|
היכן "כלבי השמירה" של האופוזיציה והתקשורת? שר המשפטים יריב לוין - הוא ולא אחר - מאיים להפר את החוק ולא לציית להחלטה של בג"ץ, ועולם כמנהגו נוהג 1. סליחה פוליטיקאים ועמיתיי, מן הרגע שנאמר הדבר החמור הזה, שמוביל למלחמת אזרחים, ולפי צפי של ד"ר אבישי מנדלבליט גם לשפיכות דמים, צריך היה לצור על משרד ראש הממשלה ולא להניח לו.
|
|
|
ההפגנות, ימי הזעם, הכיפות האדומות (עוד שקר קטן, בחבילת השקרים הגדולה. חלקן הגדול - גברים מזוקנים, מתחת לגלימות), הם חלק ממסע הטעיה ענקי, שנועד להסיח את הדעת ממטרתה העיקרית של קבוצת הגנרלים בנפטלין, עלומת השם, המאיישת חדר מלחמה, אי-שם בביתו של אחד מרמטכ"לי העבר.
|
|
|
העלייהום של אנשי ימין, כולל חברי כנסת, על המילואימניקים והקריאות "בוגדים" הוא חוצפה ושערורייה. האנשים האלה הם "מלח הארץ". הם סיימו את תקופת שירות החובה במילואים ובכל זאת הם מתנדבים מדי שבוע למשימות שצה"ל מטיל עליהם עשרות בשנים. אי-אפשר לחייב אותם להתנדב. עם ישראל ומדינת ישראל זוכים בזכות אנשים אלה לביטחון.
|
|
|
זה קרה לפני כ-50 שנים בשלהי אוקטובר 1973. אוטובוס ובו קבוצת עיתונאים ועורכים שעשו דרכם חזרה לתל אביב מסיור בקווי החזית בסיני, התנגש סמוך לצומת המכון המטאורולוגי בית דגן במכלית צבאית שחנתה לצד הדרך. בתאונה נהרג בנו של נהג האוטובוס וכ-8 עיתונאים ואנשי תקשורת נפצעו.
|
|
|
חבורת "רק לא נתניהו" לובשת צורה ופושטת צורה. הם קוראים לעצמם "בני האור", "המחנה הדמוקרטי", "המחנה הליברלי", "מחנה השלום". הם "הנאורים כזוהר הרקיע". הם הניפו בעבר את הדגל האדום, שאותו הם למדו להסתיר, לאחר שהבינו שהוא מרחיק מהם אנשים שוחרי חופש ודמוקרטיה. רבים מהם הסתופפו תחת הדגל של רשות הטרור הפלשתינית ושל אש"ף - הארגון לשחרור פלשתין כולה, מן הים עד הירדן - ולאחרונה הרחיקו אותו מהפגנותיהם, רק לאחר שהבינו שהוא מרחיק מהם ציונים נאמנים. הם הניפו דגלים שחורים, דגלי ה"בלפוריאדה", דגלי מחנה השנאה.
|
|
|
|