לפיד, אטלי, והמכונית הריקה

יאיר לפיד, ראש האופוזיציה והדיקטטור הבינוני, הכריז שלא יבוא לטקס המשואות בסיום יום הזיכרון לחללי צה"ל ופתיחת אירועי יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל. היהיר הכריז שמקומו יישאר ריק. כאשר חושבים על לפיד, אי-אפשר שלא להיזכר באמירתו האלמותית של וינסטון צ'רצ'יל על יורשו בתפקיד ראש ממשלת בריטניה: "מכונית ריקה הגיעה לרחוב דאונינג 10, וממנה יצא קלמנט אטלי". אצל אטלי המכונית נראתה ריקה, אצל לפיד המושב יהיה ריק, אלא אם כן היהיר יחזור בו מהתרגיל הילדותי והמכוער.

הכישורים של יאיר לפיד להיות ראש ממשלה דומים לכישורים של איתמר בן-גביר להיות שר המשטרה. אלה ואלה שואפים לאפס. שניהם יכולים לספר לנשותיהם שהיו כך וכך ימים בתפקיד הנכסף. אבל, טוב יעשו שניהם אם יפרשו מן החיים הפוליטיים ואם יחזרו למיקרופון החביב עליהם.

מנהיג האופוזיציה המפוצלת ומנהיג המחנה האנטי דמוקרטי הצליח בדרכו הנלוזה - הנהנית מרוח גבית מצד הנשיא הרצוג - ליזום שינוי משטרי המעוות את הבלמים והאיזונים הדרושים לדמוקרטיה תקינה. במקום שהרשות המחוקקת תפעל כמחוקקת, במקום שהרשות המבצעת תפעל כמבצעת, ובמקום שהרשות השופטת תפעל כשופטת, ושלושתן ביחד תהייה שוות-כוחות וכפופות לרצון העם/הריבון - לפיד הציע/כפה "ועדות נשיאותיות" המתכנסות במשכן הנשיא הפוליטי ולא במשכן הכנסת. כך הועתק עיקר פעילות החקיקה ממקומו הטבעי: הכנסת. על-פי שיטתו של הדיקטטור הבינוני, הכנסת היא מיותרת, וכך גם הממשלה, בשעה שהחוקים יחוקקו על-ידי יצור מוזר בשם "ועדות נשיאותיות". לעזאזל העם/הריבון וחבל על פתקי ההצבעה של מיליוני מצביעים. הדיקטטור הבינוני - הרודן של מפלגת "יש לפיד" - מסתדר בלי בחירות. מספיק לו היצור הגמלוני: "ועדות נשיאותיות".

מנהיג האופוזיציה המפוצלת ומנהיג המחנה האנטי דמוקרטי חשב שיצליח לרכב על נמר המחאה. והנה, לא ברור מי שולט במי, לפיד ב"מחאה" - שאיש אינו יודע מי מוביל אותה ומי מגייס את הכספים הרבים המושקעים בהתמשכותה - או להפך, אבל ברור שהתהליך שיצא משליטה גורם נזקים אדירים לצה"ל, לכלכלה, ליחסי החוץ, ובראש ובראשונה - לדמוקרטיה.