מכתב לשר משה ארבל

אני פונה אליך מפני שיש לך השכלה אקדמית ולא רק תורנית במטרה לנסות להסביר לך את הצד שלנו החילונים.

התנועה הציונית הייתה מורכבת ברובה מחילונים והם בנו את הארץ בזיעת אפיהם (אבי היה חלוץ ועבד בסלילת כבישים) והקימו את המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית.

כעת באים החרדים ומנסים להפוך את החילונים ל"חוטבי עצים ושואבי מים" עבורם. בעצם מטרתם הפיכתה של ישראל למדינת הלכה בניגוד לרצוננו. החרדים הם מיעוט בישראל.

ראיות: תורתו אומנותו - האברכים אינם משרתים בצבא, אינם עובדים ואינם משלמים מיסים אבל המנהיגות שלהם דורשת סכומים גבוהים מתוך תקציב המדינה הממומן על-ידי האזרחים שעובדים, משרתים בצבא ומשלמים מיסים.

התוצאות:

1.כל מעמסת ההגנה על המדינה נופלת על כתפי החילונים והמסורתיים. עד עתה נהרגו כבר למעלה מ-24,000 חיילים ויש אלפי נכים ופצועים והלומי קרב.

2. התקציב לאברכים לא בא מתשלומי המיסים שלהם אלא משלנו וכך אנו נפגעים בקבלת שירותים מהמדינה בבריאות, חינוך רווחה ועוד. רמת השירותים לאזרח היא למטה מכל ביקורת. כך החרדים הופכים אותנו, כאמור, ל"חוטבי עצים ושואבי מים" עבורם.

הטיעון של החרדים: חשיבות לימוד התורה. לימוד התורה שווה לשירות צבאי.

ראשית כל, אף אברך עדיין לא נהרג, נפצע או היה לנכה מלימוד תורה. שנית, אנו החילוניים איננו חושבים שלימוד תורה צריך לשחרר משירות צבאי הנימשך רק 3 שנים.

שנית, כל הכלכלנים מזהירים שהמספר הגדל והולך של האברכים ותיקצובם הוא מעבר ליכולתה של המדינה. אחוז כזה - כיום מתקרב ל-200,000 אם איני טועה - יביא להפיכתה של המדינה למדינת עולם שלישי. בקיצור, המדינה אינה מסוגלת מבחינה כלכלית לפרנס מספר גדל והולך של אברכים שאינם עובדים ואינם משלמים מיסים וחיים על חשבון אחרים.

שלישית, כאשר בן-גוריון הסכים לתת פטור ל-400 אברכים הוא עשה זאת בשל מה שהשואה עשתה ליהדות. אבל, לא היה בכוונתו להפוך את החרדים לחברה לומדת תורה על חשבון המדינה.

הפתרון: לא כל אחד מתאים ללימוד תורה כמקצוע. צריך לקבוע בחינות כניסה והמדינה תקבע את מספר האברכים שהיא מסוגלת לפרנס.

העקרונות שלנו:שוויון בנטל.

נ.ב.: אני בעלת תואר שני בתולדות ישראל ותואר שלישי בהיסטוריה אמריקנית. אני מכירה היטב את ההיסטוריה של עם ישראל ומעולם - לא בברוקלין כיום ולא בימי הבית השני לא הייתה תופעה כזאת כמו האברכים בישראל.

החכמים ותלמידי החכמים עבדו לפרנסתם. לאחר החורבן, למשל, הקימו חווה בעכברה בגליל שבה תלמידי חכמים עבדו בחווה ולמדו. רבי שמעון בן גמליאל, ראש הסנהדרין, קבע שאסור להפוך את התורה קרדום לחפור בו.