שלילת עילת הסבירות

זה עתה תוקן חוק יסוד השפיטה ונשללה מבג"ץ האפשרות לבחון את סבירות החלטותיה של הממשלה.

להלן לשון הצעת החוק שהתקבלה - "בחוק-יסוד: השפיטה, בסעיף 15 אחרי סעיף קטן (ד), יבוא: (ד1) על-אף האמור בחוק-יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על-פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין כאמור; בסעיף זה, "החלטה" - כל החלטה, לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות".

התוצאה היא שהחלטות הממשלה או אחד משריה יכולות להיות בלתי סבירות בעליל ולבג"ץ לא תהיה אפשרות לבטלן.

אחת מעילות הבקורת של בג"ץ על החלטות הממשלה היא אי-סבירות קיצונית. החלטה מנהלית בלתי סבירה בעליל ניתנת לביטול בבג"ץ. כיום בעקבות החוק החדש רכשה הממשלה חסינות מביטול החלטותיה - יהיו אשר יהיו.

חשוב לציין שעילת הסבירות משמשת לא אחת מגן מפני החלטות שהתקבלו מתוך מניעים פסולים שלא ניתן להוכיחם. לכן במקום להוכיח את הבלתי אפשרי די לעותר להראות שההחלטה אינה סבירה באופן קיצוני. אין מלים לתאר את חשיבותה של העילה ואת הכוח המשחית שביטולה נותן לממשלה. הממשלה תוכל לקבל החלטות מתוך מניעים זרים שאין להם דבר עם טובת הציבור. אינטרסים פוליטיים צרים עלולים להכתיב לה החלטות שערורייתיות כמו למשל מינוי אנשים לא ראויים לתפקידים רגישים, פיטורי אנשים שלא "יישרו קו" עם דעה פוליטית של השר ועוד. אפשר לומר שהרצון למנות אנשים או לסלקם ללא ביקורת שיפוטית הוא זה שעומד בראש מעייניה של הממשלה ולראיה נוסח החוק.

לדעתי בג"ץ יכול לפסול את החוק. ס' 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קובע - "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ואם אינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". (חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו).

מהן הזכויות לפי חוק יסוד זה? החוק מונה שורה של זכויות וביניהן כבוד האדם. כל אדם זכאי לפי החוק להגנה על כבודו (ס' 2 ו-4 לחוק). סעיף 11 מוסיף וקובע - "כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה". הווה אומר שגם הממשלה חייבת לשמור על כבוד האדם. כאמור הממשלה קיבלה באמצעות החוק סמכות לקבל החלטות ככל העולה על רוחה בלי שתהיה אפשרות לפסול את החלטותיה בבג"ץ.

לדעתי הסמכת הממשלה לקבל החלטות בלתי סבירות בעליל היא פגיעה בכבוד האדם. עצם הסמכות לקבל החלטות בלתי סבירות בעליל היא כשלעצמה פוגעת בכבוד האדם ואינה חוקתית. כבוד האדם הוא בראש וראשונה זכותו של האדם שהשלטון ינהג בו בכבוד. החלטות לא סבירות בעליל מהוות הפרה של חובת המדינה לכבד את תושביה.

כל מרכיביה של פיסקת ההגבלה (ס' 8) מתקיימים - החוק שהתקבל פוגע בכבוד האדם של תושבי ישראל, הוא לא הולם את ערכי המדינה שהיא מדינה דמוקרטית ונועד לתכלית לא ראויה, היינו השגת כוח בלתי מוגבל.

לפיכך הוא עומד בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וניתן לבטלו בבג"ץ.