|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
נאור, חיות. ומה עם קצת אחריות כנגד הסמכות? [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
בית המשפט העליון ביטל ב-2017 חוק הכנסת למיסוי דירה שלישית; ומה קרה מאז? עליות מחירים חדות
|
|
ראש הממשלה היה בנימין נתניהו, שר האוצר היה משה כחלון ● החוק שהעבירו בכנסת ב-2016 במסגרת חוק ההסדרים נועד למנוע עליות חדות בשוק הדירות: מס בשיעור 1% מדירה שלישית והלאה ● השופטים שפסלו בגלל הליכי חקיקה פגומים: הנשיאה נאור, חיות, הנדל, סולברג ● השופט מזוז התנגד ● מאז התייקרו הדירות ביותר מ-40%; ומה עם קצת אחריות מצד השופטים? שום כלום
|
|
בימים אלה מתקיים דיון סוער בין אלה המצדדים בסמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוקים של הכנסת, לבין אלה הטוענים כי בית המשפט העליון אינו מוסמך על-פי חוק לפסול חוקים של הכנסת. הקואליציה בכלל וה ממשלה בפרט טוענים, כי הרשות המחוקקת - שנציגיה נבחרו על-ידי הציבור, והרשות המבצעת שמונתה מכוחה של הכנסת, הן האחראיות כלפי הציבור לתוצאות החקיקה, במיוחד כאשר עסקינן בחוקים בעלי השלכות כלכליות, ביטחוניות או חברתיות, ועל כן אל לו לבית המשפט העליון להתערב. חילוקי הדעות התחדדו בתקופה האחרונה בשל חקיקת חוק הנבצרות והחוק המגביל עילת הסבירות, הנדונים בימים אלה בבית המשפט העליון בעקבות סידרה של עתירות שהוגשו בעיקר מצד גופי שמאל. בנסיבות אלה, אנו מוצאים לנכון להציג כאן את עמדתו של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג - שעמדתו לפסילת חוק התקבלה בנימוק שהתקיים הליך בלתי תקין בדיונים בכנסת, ואת דעתו החולקת של שופט בית המשפט העליון מני מזוז, שהביע ב-2017 התנגדות נחרצת מפני התערבות של בית המשפט העליון באיכות של חוקים שנחקקו על-ידי הכנסת. מזוז הביע עמדתו בהרחבה בפסק דין שניתן בחמש עתירות שהוגשו על-ידי גופי שמאל נגד הממשלה והכנסת, שדרשו לבטל את חקיקת הכנסת (חוק רגיל) שחייבה הטלת מס בשיעור 1% לשנה משווי דירת מגורים על נישומים שמחזיקים דירה שלישית והלאה.
נפסל חוק רגיל שנועד לאפשר בלימת עליות חדות במחירי הדירות
החקיקה שנעשתה אז במסגרת חוק ההסדרים נועדה בזמנו לבלום את המצוקה שנוצרה בקרב זוגות צעירים ואחרים, בגלל המחזור בשוק הדירות שגרר עליית מחירים חדה. הממשלה ביקשה לרסן את הביקוש לדירות מצד בעלי הון שרכשו עוד ועוד דירות - שאת חלקן החזיקו כשהן ריקות, ובכך לווסת את שוק הדירות למגורים. הדיון בעתירות ( הראשונה שבהן: בג"ץ 10042/16 צחי קוונטינסקי ואח' נגד כנסת ישראל, ממשלת ישראל ואח') שהוגשו בזמנו נדונו בפני הרכב של חמישה שופטים: הנשיאה מרים נאור, והשופטים אסתר חיות, ניל הנדל, נעם סולברג ומני מזוז. העותרים ביקשו חקיקה שנעשתה במסגרת חוק ההסדרים, לפיה: "בקצירת האומר: על-פי הסדר המס שנקבע בחוק, המחזיק בדירות בשיעור כנ"ל, ישלם בכל שנה מס בשיעור 1% מן 'הסכום הקובע' עבור כל דירה שבהחזקתו, למעט שתי דירות לפי בחירתו. 'הסכום הקובע' יחושב על-פי נוסחה שנקבעה בתוספת לחוק – "המביאה בחשבון את גודל הדירה, המדד החברתי-כלכלי ומדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי האזור שבו נמצאת הדירה". הדיון התקיים כאמור בפני הרכב מורחב. ברוב של ארבעה (נגד מזוז) התקבלו העתירות. החוק בוטל. העשירים, הן מישראל והן מחו"ל, המשיכו לרכוש עוד ועוד דירות ולהקפיץ מחירים בעשרות אחוזים. את המחיר שילמו ומשלמים זוגות צעירים ומעוטי יכולת - שידם אינה משגת לרכוש דירה, או שהם נאלצים לרכוש בכל זאת דירה במחירים מופקעים ולהסתבך בחובות גדולים.
החוק בוטל מחמת הליכי חקיקה לקויים
השופטים בעתירה דנו בהליכים שהתקיימו בוועדת חוקה חוק ומשפט. נמצא, כי זכותם של כמה חברי כנסת (דווקא מימין) להביע עמדתם, נשללה. "יאללה יאללה", אמרו להם - ומנעו מהם זכות דיבור. לגישת השופטת סולברג, אליו הצטרפו נאור, חיות והנדל, החוק בוטל לא בשל איכותו, אלא בשל הפגמים בהליכי החקיקה. השופטים אף אותתו בפסק דינם לממשלה ולכנסת לחוקק מחדש את החוק, אם ברצונם לעשות זאת. עמדתו של מזוז לפיה ביטול החוק ייפגע בהפרדת הרשויות, נדחתה. להלן מסקנתו הסופית של השופט סולברג: -
אחתום בזאת, ובכך עיקר: חברי רואה בפסק הדין פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות; שינוי מרחיק לכת במערכת היחסים העדינה והרגישה שבין בית המשפט לבין הכנסת (פסקה 4 לחוות דעתו); ההפך הוא הנכון. פסק הדין אינו פוגע בעקרון הפרדת הרשויות, אלא מחזקוֹ. החלטתנו להורות על בטלותו היחסית של הסדר המס, לא ניתנה למרות מעמדו הרם של בית המחוקקים, אלא דווקא בגלל מעמדו זה. כאמור, הקושי שהתעורר ביחס לחוק שלפנינו אינו נעוץ בשאלה האם קיימו חברי הכנסת הליך חקיקה אופטימלי, אלא האם אופן התנהלותה של הממשלה מנע מהם ליטול חלק של ממש בהליך החקיקה, חרף רצונם לעשות כן (פסקה 79 לעיל). בניגוד לאופן בו צייר זאת חברי, אין בחוות דעתי משום פגיעה בריבונותה של הרשות המחוקקת; אדרבה, יש בה הגנה על כוחה והבטחת עצמאותה לחוקק.
סוף דבר
אציע אפוא לחברַי לעשות את הצו על-תנאי לצו מוחלט ולהורות על ביטולו של פרק י"ב לחוק ההתייעלות הכלכלית, קרי, כי הסדר מס ריבוי דירות – יבוטל; בטלות זו תהא בטלות יחסית. אין צורך לבצע את שלבי הליך החקיקה עד לדיון בוועדה לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית. המחוקק רשאי אפוא 'לחזור' להליך החקיקה משלב הדיון בוועדת הכספים, השלב שבו נפל הפגם, ואידך – זיל גמור, בדיון כהלכתו.
|
|
השופט מזוז נגד הלהטטנות של עמיתיו
|
|
|
|
מזוז. לדחות העתירות [יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
נביא להלן את מקצת מדבריו של השופט מני מזוז, שחלק על עמדת עמיתיו, והתנגד באופן נחרץ לפסילת החוק בשל עמדתו לפיה יש לשמור על עיקרון הפרדת הרשויות:
-
1. איני שותף לעמדתו ולמסקנותיו של חברי השופט נ' סולברג, אשר לדעתו הצטרפו גם חבריי הנשיאה מ' נאור והשופטים א' חיות ו- נ' הנדל.
[...]
פרולוג
2. חוששני כי עמדתם של חבריי מהווה סטייה מהותית - לא מוצדקת - מההלכה הפסוקה העקבית הנוהגת בבית משפט זה, מזה יותר מ-3 עשורים, באשר להתערבותו של בית המשפט הליכים הפנימיים של הכנסת, ובמיוחד באשר להליכי חקיקה. הגישה שנהגה עד כה באשר להתערבות בהליכי עבודתה של הכנסת צמצמה עצמה לשמירת "כללי המשחק" הדמוקרטיים. בהתאם לכך נקבע, עוד לפני יותר משנות דור, כי בית המשפט יתערב בהחלטות פנימיות של הכנסת רק מקום שמדובר בפגיעה קשה "בערכים מהותיים של משטרנו החוקתי" (בג"ץ 652/81 שריד נ' יו"ר הכנסת, פ"ד לו(2) 197 (1982), להלן: ענין שריד). עמדה זו נומקה בין היתר בשיקולים של הפרדת רשויות, וכיבוד בין רשויות (שם בפסקה 6). על הלכה זו חזר בית משפט זה עוד פעמים רבות. הלכת שריד עוסקת בהחלטות של אורגנים של הכנסת (בעניין שריד - החלטה של יו"ר הכנסת). וראוי להדגיש כי כאשר מדובר בהחלטות כאמור, אינה מתעוררת כלל שאלה באשר לסמכותו של בית משפט זה להעביר החלטות כאלה תחת שבט ביקורתו, על-פי כללי המשפט המינהלי, שכן סמכות כזו מסורה לו לכל הדעות מכוח סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה (בג"ץ 306/81 פלאטו שרון נ' ועדת הכנסת, פ"ד לה(4) 118 (1981), להלן: ענין פלאטו שרון). לא כן באשר לביקורת חוקתית של חוק בטענה לפגמים בהליכי חקיקתו. סוגיה זו מעוררת גם שאלות נורמטיביות-עיוניות לא פשוטות של סמכות כפי שיובהר בהמשך.
ואכן, בכל הנוגע לביקורת חוקתית של חוק בטענה לפגמים בהליכי חקיקתו נקבע בפסיקה מבחן מחמיר יותר, לפיו התערבות בית המשפט תוגבל רק למקרים בהם יוכח כי נפל בהליך החקיקה "פגם היורד לשורשו של עניין, הפוגע פגיעה מהותית וקשה בערכי היסוד של הליך החקיקה במשטרנו הפרלמנטרי והחוקתי" (בג"ץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות נ' ממשלת ישראל, פ"ד נט(2) 14 (2004), להלן: ענין מגדלי העופות). גם מבחן זה מתמקד בשמירה על "כללי המשחק" הדמוקרטיים הנוגעים להליך החקיקה ("ערכי היסוד של הליך החקיקה"), תוך שנקבע במפורש ובמפגיע כי בית המשפט לא יבקר את הליך החקיקה בטענות הנוגעות לאיכות הדיון ("הליך חקיקה נאות").
3. אף שחברי השופט סולברג מציג בחוות דעתו את עמדתו כיישום של ההלכה הנוהגת בסוגיה זו (הלכת מגדלי העופות), הרי שמדובר כאמור, להלכה ולמעשה, בגישה המהווה שינוי מהותי של ההלכה. חברי זונח למעשה בחוות דעתו את המבחן שנקבע בפסיקתו העקבית של בית משפט זה, המתמקד בהגנה של זכות ההשתתפות של חבר הכנסת בהליך החקיקה, וממקד את הביקורת החוקתית על תוקפו של חוק בגין טענות לפגם בהליכי חקיקתו באמות-מידה הנוגעות לאיכות דיוני החקיקה בכנסת (משך הדיון בהצעת החוק; השפעת הדיון על הצעת החוק; התשתית העובדתית שצורפה להצעת החוק; ופרק הזמן מאז העברת הצעת החוק לעיון חברי הכנסת ועד למועד הדיון - פסקה 80). בהמשך לכך, חברי מסתמך, בתור עקרונות מנחים, גם על קריטריונים שהציע Goldfeld (V. Goldfeld, Legislative Due Process and Simple Interest Group Politics: Ensuring Minimal Deliberation Through Judicial Review of Congressional Process, 79 N.Y.U L. Rev. 367 (2004), להלן: גולדפלד) במסגרת דוקטרינה של "הליך חקיקה נאות", שנדחתה במפורש, שוב ושוב, בפסיקתו של בית משפט זה, כפי שיפורט בהמשך.
4. מדובר אפוא בשינוי מרחיק לכת במערכת היחסים העדינה והרגישה שבין בית המשפט לבין הכנסת, בתפקידה המרכזי כבית המחוקקים - מתפקיד של שמירת "כללי המשחק" הדמוקרטיים-פרלמנטריים ("עקרונות היסוד של משטרנו הפרלמנטרי והחוקתי"), לתפקיד של ביקורת פרטנית על איכות דיוניה של הכנסת כבית מחוקקים. בכך מתעלמים חבריי מ-"ההיבדל הקרדינלי" בין עקרון ההשתתפות לבין תפיסת "הליך חקיקה נאות", עליו עמד בית משפט זה בהלכת מגדלי העופות ובפסיקה העקבית שבעקבותיה. זוהי תפיסה בעייתית ביותר, שנדחתה כאמור במפורש שוב ושוב בפסיקתו של בית משפט זה בעשרות פסקי דין לאורך למעלה מ-3 עשורים, ושלמיטב ידיעתי אין לה אח ורע (Susan Rose-Ackerman, Stefanie Egidy & James Fowkes, Due Process of Lawmaking - The United States, South Africa, Germany and the European Union (2015), להלן: Ackerman-Egidy-Fowkes; Ittai Bar-Siman-Tov, Semiprocedural Judicial Review, 6 Legisprudence 271 (2012), להלן: Bar-Siman-Tov - Semiprocedural, וראו עוד בפסקאות 42-39 להלן). גישה זו מעוררת שורה של בעיות קשות, עיוניות ומעשיות, הן בהיבט הנורמטיבי של עקרונות הביקורת החוקתית, הן בהיבט של עקרון הפרדת הרשויות, והן מבחינת השלכותיה המעשיות, כפי שיפורט בהמשך הדברים.
5. אני חלוק על חבריי גם לעניין הסעד. לדעתי, גם לגישתם לפיה נפל בחוק הנדון פגם המצדיק התערבותו של בית המשפט, הסעד המוצע אינו הסעד הנכון והראוי בנסיבות הענין.
עד כאן מקצת מדבריו של מזוז.
|
|
פסק הדין נכתב על-ידי השופט סולברג. עמו הסכימו עוד שלושה: נאור, חיות, הנדל. יודגש, ביטול החוק נעשה בשל הליכי חקיקה פגומים, ולא בשל איכותו או מהותו של החוק. מזוז התנגד וכתב: "סוף דבר: נוכח כל המפורט לעיל אילו נשמעה דעתי היינו דוחים את העתירות. ומשרבו עלי חבריי - איש באמונתו יחיה". השופטים התערבו ופסלו, כאמור. המחירים עלו חדות בשיעור מצרפי של 40% בערכים ריאליים. מאות אלפים נפגעו. על-אף זאת, האצבע המאשימה מופנית רק כלפי ממשלות ישראל. ומה עם קצת אחריות מצד השופטים שטוענים לסמכות לפסול חוקים, לתוצאת פסילת החוק? שום כלום.
|
|
| תאריך:
|
26/08/2023
|
|
|
עודכן:
|
28/08/2023
|
|
יואב יצחק
|
|
+כל הנוצץ הזה
|
|
23:03 26/08/23 | דפנה נתניהו | לרשימה המלאה |
ז'בוטינסקי הזהיר שאימוץ אידיאלים לא-ציוניים לצד הציונות יביא לוויתור על הציונות. השמאל הישראלי אימץ אידיאלים לא-ציוניים, כמו שלום, צדק חברתי ודמוקרטיה מהותית, והדבר מוביל אותו להתנגד לציונות. מנהיגי השמאל רוצים להפוך את ישראל למדינת כל-אזרחיה, ולא למדינה יהודית
|
|
|
|
|
|
מחפשים אידיאלים חדשים [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון ביטל ב-2017 חוק הכנסת למיסוי דירה שלישית; ומה קרה מאז? עליות מחירים חדות
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
משה דב
|
26/08/23 11:13
|
|
|
|
2
|
|
יוסס
|
26/08/23 16:32
|
|
|
|
3
|
|
בני בנקר
|
26/08/23 18:19
|
|
|
|
4
|
|
אורח
|
26/08/23 22:35
|
|
|
|
5
|
|
מתקן ומכוון
|
26/08/23 23:09
|
|
|
|
6
|
|
Q
|
27/08/23 01:37
|
|
"זה הרס וחורבן של כל המוסדות. פשוט יורים לעצמנו ברגל. לא ברגל, בראש". כך אומר איל ינון, שהיה היועץ המשפטי לכנסת בשנים 2020-2010, בראיון לנדב אייל המתפרסם (25.8.23) בידיעות אחרונות. הוא התייחס לזלזולו של יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, ביועץ המשפטי שלה, גור בליי, בדיונים על הרפורמה המשפטית, וליחס לייעוץ המשפטי בכלל. הוא גם סבור שבג"ץ צריך להתערב בנושאי עילת הסבירות וחוק הנבצרות.
|
|
|
|
|
הנושא השנתי שאמור ללוות את מוסדות החינוך בישראל בשנת הלימודים הקרובה - מגני הילדים ועד לכיתות התיכון - יהיה לימוד לניהול מחלוקות חברתיות באופן סובלני ותוך יצירת מרחב בטוח להבעת דעות מגוונות.
|
|
|
|
|
בעוד מידאס הפך לזהב כל דבר בו נגע, הממשלה ה-37 זורעת הרס בכל אשר תלך. במבט כלל-לאומי, התוצאה היא התקרבות לקריסת מערכות העלולה לאיים על קיומה של המדינה
|
|
|
|
|
חודש אלול הוא חודש הסליחות, והוא גם המבוא לימים הנוראים. השנה מקבלים הימים הנוראים משמעות ייחודית מאד, לנוכח הסכנה האורבת לפתחה של הדמוקרטיה הישראלית. השנה, בסמוך לימים הנוראים, עלולות להתקבל בבית המשפט העליון של מדינת ישראל החלטות גורליות, אשר עלולות להפוך את המשטר בישראל על פניו.
|
|
|
|
|
הציפורים מצייצות מראש כל גג כי הנשיא יצחק הרצוג קרוב להציע עוד מתווה להרגעת המחאה המרהיבה, ומוסיפות כי יהיה בו עוד צעד קטן, ממש קטנטן, לעבר יריב לוין, שהמיט על עמנו את השבר העכשווי המסרב להתאחות. האומנם, כבוד הנשיא?
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
