אונר"ע - הארגון הרע שחייב לעבור מהעולם

התנהלותה של ממשלת ישראל והעומד בראשה מעוררת דאגה, דאגה המדירה שינה מעיניי בעקבות אוזלת ידה בטיפול בארגון אונר"ע, ארגון הסעד שערוותו נחשפה לעין כל, ארגון שפגש ממשלה הבורחת מהחלטה, מהכרעה.

ממשלת ישראל טרם הכריזה על ארגון אונר"ע כארגון טרור, ממשלת ישראל טרם סילקה משטחה נציגויות של ארגון רע זה, מדינת ישראל נוהגת באופן מופקר, מחד-גיסא, חושפת לעיני העולם כולו את חרפת עובדיו שאינם אלא טרוריסטים במסווה, ומאידך מפגינה חוסר מעש מול ארגון זה.

שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, נלחם במוסדות האו"ם בכל כוחו כנגד ארגון רע זה, מציג את חוסר המוסר והצדק בארגון זה, פועל לסגור את הארגון ולהעבירו מן העולם, מולו משתאים שונאי ישראל בעולם התוהים איך מדינת ישראל אינה מסלקת אותם מאדמתה.

לא היינו זקוקים להקלטות המפלילות והמזעזעות של אנשי החרפה, עובדי אונר"ע ביום ורוצחים מתועבים בלילה, "מורים ומחנכים" בבוקר ומחבלים במשרה מלאה בערב. מפלצת הרוע שהתחפשה לארגון סיוע לפליטים נחשפה במלא קלונה בטבח שבת שמחת תורה כאשר 450 מעובדיה השתתפו בטבח, באונס, בעריפת ראשים, בחטיפה ובחילול כבוד האדם.

מלחמת עזה היא ההזדמנות היחידה והחד-פעמית למיגור הרוע הזה והעברתו מן העולם. אין עוד עם בעולם המנציח את פליטותו, דור אחר דור. לסגור את הארגון הרע הזה. מדינת ישראל צריכה להוכיח במעשים, לא בהצהרות ולא בתביעות כלפי העולם כולו בעוד היא אינה נוטלת קורה מבין עיניה. ארגון הטרור לא ימוגר אם מדינת ישראל לא תכריז עליו ככזה, מה לנו כי נלין על אומות העולם בעוד אנו איננו מבצעים את חובתנו הברורה.

מחבלי החמאס והג'יהאד האיסלאמי, עובדי אונר"ע, מי שהיו אמורים להיות סוכנות סעד לפליטים הפלשתינים מעלו בתפקידם באופן מחפיר והנורא ביותר. הם שהיו אמורים לדבר שלום, לחנך על אהבת האדם, לזרוע זרעי תקווה, להוציא ממעגל הפליטות, פעלו לזרוע שנאה, לטעת איבה, לחנך לשנאת יהודים. מוריהם מחבליהם ביצעו את הפשעים החמורים ביותר שישנם בספר המוסר האנושי.

ההקלטות המחרידות בין המורים - המחבלים, הוכיחו מעל לכל ספק את מה שמדינת ישראל ידעה עוד לפני טבח שבת שמחת תורה, ידעה ולא פעלה כנגד המחבלים במסווה. לחרפתנו, ממש בעת ששורות אלה נכתבות, בירושלים פועלת עדיין סוכנות אונר"ע ובמרכז רצועת עזה שבו ל"עבודתם" "פקידי" אונר"ע במחנה הפליטים אלמע'אזי והזמינו את העזתים להגיע לסוכנות לקבל סיוע, ואנו, אנא אנו מוליכים את החרפה?

ראוי לה לממשלת ישראל והעומד בראשה לייצר אתמול חזית אחידה עם שגריר ישראל באו"ם כנגד אונר"ע, להוביל מהלך בינלאומי שאינו מסתכם רק בהפסקת העברת תקציבים במיליוני דולרים מדי שנה לארגון הרע הזה אלא לפעול בכל הכוח לסגור ושלשום את הסוכנות הזו ולהעביר את הטיפול בפליטים דור רביעי בעזה לסוכנות הפליטים של האו"ם.

בעיצומה של מלחמה, לחימה או בט"ש, בעת שהקבינט הביטחוני מדבר בשלושה קולות, בעת שאויבנו מוחאים כפיים אל מול הפיצולים בחברה הישראלית, בעת שמאה אלף אזרחים גולים מביתם, בעת ש-134 חטופים נמקים במנהרות אנשי התועבה, בעת שמשפחות שכולות
מבכות את אוהביהן, בעת שלוחמי צה"ל ממלאים את מחלקות השיקום בבתי החולים, בעת שהסיוע ההומניטרי היה למשל ולשנינה, בעת שמדינת ישראלים מעניקה שי לרמדאן לאלפי עזתים, אני מזהה בלבול גדול וחוסר נחישות בהנהגה. אני חרד.

להיות חרד זו אינה תוכנית עבודה, על כן כדאי מאוד להתחיל לפעול באופן מוסדר ושיטתי, להניח בצד את המחלוקות והאיבות, את הפוזיציה והמטענים האישיים ולהתחיל לעבוד למען עם ישראל. אני חרד מההתנהלות הלא אחראית של ממשלת ישראל בסוגיה זו, מקווה כי עיוות זה יתוקן במהרה, את אונר"ע חייבים לסגור.