אצל גלנט בערב שבת

אנשים טובים עשו את הדרך. כמעט כמו בלחן. הפרופסור קרין נהור הסיעה את אורלי טופל ואותי להפגנה מול ביתו של שר הביטחון יואב גלנט במושב עמיקם ממנו נשקפת ארץ-ישראל במלוא הדרה. חימם את הלב. הודעה קצרת מועד. דגלים כחולים. נאומים קורעי לב. המון אהבת ישראל. כל העת חצו את ההפגנה מכוניות של אזרחיות ואזרחים ישראלים מהיישוב הערבי הסמוך. עברו בכבוד. מה הם חושבים עלינו? לא ידעתי להשיב. בעצם גם לא יודע להשיב לשאלה מה אנו חושבים עליהם?

ערב שבת, ובדרך לתל אביב תנגן הפרופסור נהון גם את "שבחי ירושלים". בעמיקם אנו עם התקווה וירושלים של ההמנון. אין גלנט. אולי חלק מהמפגינים חסמו את מנחת המסוק שלו. איני יודע.

טעה. זה לא ציבור שהרחיק בערב שבת למבצרו כדי להתקוטט איתו. אולי אפילו לעודד אותו לא להיכנע לעוד קומבינה נלוזה של בנימין נתניהו (ובני גנץ יצטרף עם חילי טרופר) להעמיד פנים כאילו החלו בגיוס ממשי של צעירים מהעדה החרדית לצה"ל.

גלנט הבטיח שוויון. גלנט איים על ביבי בווטו על חוק גיוס שהוא בלוף. באנו לעודד אותו להתמיד. אילו יצא אלינו היה נתקל במאות שהם קהל אוהד. אבל גם בלעדיו המסר עבר.
בידיו להעביר את ביבי מכס ראש הממשלה בתנאי שלא יחשוש לקפוץ למים הקרים, ודווקא הביוגרפיה שלו מאפשרת לו. אולי גם גנץ יאזין. סימה קדמון כתבה היום בידיעות אחרונות בהשפעת הסיסמה המוטחת בנתניהו - "אתה הראש, אתה אשם." לגנץ היא כתבה: "אתה הזנב, אתה אשם."

מי יאזין? מי יהיה ראשון?
אנו לא נמתין להצלה משמיים, אין Deus ex machina, אנו נמשיך, אנו נגיע.