צאתך לשלום, אדוני ראש ממשלת ישראל

אדוני ראש הממשלה, צאתך ושובך לשלום, לך בכוחך זה והבא בשורה לעם היהודי. עמוד מול שני בתי הקונגרס, מול העולם כולו אל תירא ואל תחת. תהיה פה לעם היהודי. עימך ניצבים 3,363 שנים של עם עתיק יומין, עם הנצח, אשר עמד מול סערות הזמן ויכול להם.

מיום הקמת מדינת ישראל לא היה לה יום אחד של חסד, יום אחד של שלווה ונחת. בחודשים האחרונים נמצאת מדינת ישראל באחת מהתקופות המאתגרות והמורכבות בהיסטוריה הקצרה שלה. מדינת ישראל רק בת 76, תינוקת בראייה היסטורית. כבר בחבלי לידתה, עמדה האומה וחרב שלופה בידה להגן על חייה הצעירים, מאז, לא הניחה את החרב מידה עומדת על משמר חייה, שבעת מאבקים, מלחמות ופוגרומים.

מדינת ישראל נמצאת במלחמת קוממיות אשר טרם תמה, מלחמת חורמה במבקשי נפשנו, דורשי רעתנו, בשואפים להעבירנו מן העולם, להשמידנו ולהכחידנו. אל מול הסכנות המאיימות מן החוץ, מתמודדת מדינת ישראל גם עם מאבק פנימי המאיים על חוסנה הלאומי. את כל השברים הללו עומס על גבו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, ראש ממשלת העם היהודי.

בנימין נתניהו, הוא ראש הממשלה של השמאל והימין, של ערביי ישראל, של החרדים והחילוניים, הדתיים הלאומיים והמתיישבים, של העולים החדשים ובני הארץ, של אחים לנשק והמילואימניקים, של מטה החטופים ו"פורום הגבורה", של ההורים השכולים ו"פורום תקווה", של הקיבוצניקים והעירוניים, של תושבי כפר עזה ומנרה, של יהודים בצרפת ובגרמניה, בארה"ב ובאלסקה. ראש הממשלה של כולם.

ראוי כי בצאת ראש הממשלה לשליחות הלאומית החשובה, יעמוד לצדו עם שלם. העם היהודי בישראל ומחוצה לה, יישא תפילה להצלחת שליחותו, יניח בצד את כל המאבקים הפוליטיים. אבוי לה לאומה אם חלילה תחזורנה התמונות הנוראיות וישמעו שוב קולות הזעם והשנאה, כמו אז בעצרת האו"ם לפני כשנה בעת שראש הממשלה נאם בעצרת האו"ם.

את מסכי הטלוויזיה בעולם לא מילאו דבריו החשובים של ראש הממשלה על המלחמה מול ציר הרשע ואירן המתקדמת לגרעין, אלא מראות חרפה של יהודים הבזים, משפילים, פוגעים ורומסים את כבוד ראש ממשלתם, המכנים אותו "השקרן, הרמאי, הנוכל, הנבל" ומקרינים תמונותיו בבגדי אסיר על חזית בניין האו"ם.

את מנאציו, מחרפיו, מגדפיו ורודפיו, של ראש הממשלה עד לעצרת הכללית של האו"ם לא עניינו הרפורמה המשפטית, עילת הסבירות, גיוס חרדים, יוקר המחיה, הדמוקרטיה. עניין אותם דבר אחד, הדחת ראש ממשלה שנבחר בבחירות דמוקרטיות וברוב מובהק. כדי להשיג מטרה זו, המטרה מקדשת את כל האמצעים, גם הבזויים ביותר.

המציאות מאז טבח שבת שמחת תורה השתנתה באופן משמעותי. עדיין קיימים כיסי התנגדות רדיקלית, התנגדות של ברירת שמשון, "תמות נפשי עם נתניהו", התנגדות של קומץ קנאים, סהרוריים, הזויים ומשיחיים הדורסים את בחירת העם, מזה מספר חודשים הם מנסים להצית את אש השנאה ולהבעיר את מדורת המחלוקת ללא הצלחה. העם מסרב ומתעקש שלא לחזור לימים שלפני טבח שבת שמחת תורה.

עם צאתו של ראש הממשלה לשליחות חייו-חיינו, ראוי שכולם יעמדו לימינו, מייחלים להצלחת שליחותו, מחזקים את החוסן הלאומי, עת צרה היא ליעקב וממנה, ביחד, ניוושע.