CCS היא טכנולוגיה חדשנית המאפשרת "לשאוב" פחמן דו-חמצני, גז החממה העיקרי, ישירות מהאוויר או ממקורות פליטה כמו תחנות כוח ומפעלים. לאחר התפיסה, הפחמן הדו-חמצני עובר תהליך של דחיסה ומועבר לאתרי אחסון עמוקים מתחת לפני האדמה, שם הוא מאוחסן בבטחה ובאופן מבוקר.
|
|
|
בצל המשבר האקלימי המתרחב, טכנולוגיה חדשנית עשויה להציע פתרון מפתיע ומהפכני - תפיסה ואחסון פחמן דו-חמצני (CCS) [ראו משמאל]. טכנולוגיה זו, הנמצאת בפיתוח מואץ ברחבי העולם, עשויה לשנות את כללי המשחק ולהוות כלי מרכזי בהתמודדות עם אתגר הפליטות.
הבטחה עולמית, פוטנציאל ישראלי
בעולם כבר קיימים עשרות מתקני CCS פעילים, ומאות נוספים נמצאים בתהליכי פיתוח והקמה. מדינות רבות, כמו ארצות הברית, בריטניה, קנדה, נורבגיה ואוסטרליה, כבר חוקקו חוקים ותקנות המאפשרים ומעודדים את השימוש בטכנולוגיה זו. גם בישראל, על-פי דוח חדש של משרד האנרגיה והתשתיות, טכנולוגיית ה-CCS עשויה להיות בעלת פוטנציאל עצום. הדוח מצביע על כך שישראל, על-אף גודלה הקטן, מתברכת במגוון רחב של תנאים גאולוגיים וסלעי מאגר תת-קרקעיים המתאימים לאחסון פחמן דו-חמצני.
|
|
|
הנגב - "בנק" הפחמן של ישראל?
|
|
אחד האזורים המבטיחים ביותר לאחסון פחמן דו-חמצני בישראל הוא הנגב. על-פי הדוח, באקוויפרים המלוחים של הנגב, בעומק של מעל 800 מטרים, ניתן לאחסן כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני - עד כ-15 ג'יגה טון! מדובר בכמות שיכולה לסייע לישראל להפחית משמעותית את פליטות הפחמן שלה ואף להגיע ליעד השאפתני של איפוס פליטות עד שנת 2050.
|
|
לא רק הנגב - אפשרויות נוספות על המפה
|
|
|
|
|
|
|
|
בנוסף למאגרים בנגב, הדוח מצביע על פוטנציאל אחסון משמעותי גם בים התיכון, בסלעי הבזלת של רמת הגולן, ואפילו באקוויפרים רדודים יותר במישור החוף. כל אחת מהאפשרויות הללו מציעה יתרונות וחסרונות שונים, ודורשת בחינה מעמיקה ומחקר נוסף.
|
|
|
|
למרות הפוטנציאל המבטיח, יישום טכנולוגיית CCS בישראל עדיין ניצב בפני מספר אתגרים משמעותיים. האתגר המרכזי הוא כלכלי - עלויות התפיסה, ההובלה והאחסון של פחמן דו-חמצני הן עדיין גבוהות. בנוסף, קיים צורך במחקר ופיתוח נרחבים על-מנת לאפיין במדויק את המאגרים המתאימים ביותר, ולהבטיח שהאחסון יתבצע בצורה בטוחה ואחראית לסביבה. אתגר נוסף הוא אסדרתי - כיום בישראל אין מסגרת חוקית ברורה המסדירה את כל ההיבטים של תפיסה ואחסון פחמן דו-חמצני.
|
|
|
|
|
|
|
|
למרות האתגרים, הדוח החדש של משרד האנרגיה והתשתיות מציג תמונה אופטימית ומלאת תקווה. הוא קורא לממשלה לפעול מיד לקידום הנושא, באמצעות תמריצים כלכליים למפעלים, השקעה במחקר ופיתוח, וכן חקיקה ואסדרה מתאימה.
הדוח מדגיש את החשיבות של פיתוח טכנולוגיות CCS כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר למעבר למשק אנרגיה דל פחמן. הוא מצביע על כך ש-CCS, בשילוב עם אנרגיות מתחדשות, יכול להוות את המפתח לעתיד אנרגטי נקי ובטוח יותר עבור ישראל.
|
|
|
|
הדוח החדש של משרד האנרגיה והתשתיות מציב את ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית בתחום האקלים. הוא מציע חזון חדשני ונועז, שבו ישראל הופכת למובילה עולמית בתחום ה-CCS. חזון זה, אם יתממש, יכול להפוך את ישראל לא רק למדינה מאופסת פליטות, אלא גם למרכז ידע ופיתוח טכנולוגי בתחום האקלים, ולספק פתרונות חדשניים לאתגר העולמי הגדול ביותר של זמננו.
|
|
|
|
|
|
|
|
דוח משרד האנרגיה והתשתיות לא רק מציג את הפוטנציאל של טכנולוגיית CCS בישראל, אלא גם את ההזדמנויות הכלכליות הטמונות בה. חברות רבות ברחבי העולם כבר משקיעות משאבים רבים בפיתוח טכנולוגיות CCS, והדוח החדש עשוי למשוך גם משקיעים ישראלים ובינלאומיים לתחום זה.
|
|
|
הדוח מציע מספר צעדים קונקרטיים לקידום טכנולוגיית CCS בישראל, ביניהם:
- תמריצים כלכליים- מתן תמריצים כלכליים למפעלים ותחנות כוח ליישום טכנולוגיות CCS, כגון זיכויי מס, מענקים והלוואות בתנאים מועדפים.
- מחקר ופיתוח- השקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות CCS מתקדמות ויעילות יותר, תוך שיתוף פעולה עם מכוני מחקר וגופים בינלאומיים.
- חקיקה ואסדרה- חקיקת חוקים ותקנות המסדירים את כל ההיבטים של תפיסה ואחסון פחמן דו-חמצני, כולל קביעת אמות-מידה בטיחותיות וסביבתיות, מתן רישיונות והיתרים, וקביעת מנגנוני פיקוח ובקרה.
- תשתיות- הקמת תשתית הולכה ואחסון מתאימה לפחמן דו-חמצני, כגון צינורות הולכה, מתקני דחיסה ואתרי אחסון תת-קרקעיים.
- שיתוף פעולה בינלאומי- שיתוף פעולה עם מדינות אחרות וארגונים בינלאומיים לקידום טכנולוגיית CCS, חילופי ידע וניסיון, ופיתוח מיזמים משותפים.
הדוח החדש של משרד האנרגיה והתשתיות מציג את טכנולוגיית CCS ככלי מרכזי בהתמודדות עם משבר האקלים. הוא מציע חזון חדשני ונועז, שבו ישראל הופכת למובילה עולמית בתחום זה. יישום החזון דורש שיתוף פעולה בין הממשלה, התעשיה והאקדמיה, והשקעה משמעותית במשאבים ובפיתוח.
|
|
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X

; פייסבוק
| תאריך: |
24/07/2024
|
|
|
עודכן: |
24/07/2024
|
|
|