מגבולות 1947 לגבולות 2027

מלחמת חרבות ברזל הינה לכל הדעות המלחמה הארוכה והמתישה בכל מלחמות ישראל. אולם, וזה אולם גדול, היא מהווה גם הזדמנות פז לתקן עוול היסטורי מתמשך. העוול הזה קשור קשר הדוק לשרטוט גבולות המדינה לאחר ההכרזה על מדינת ישראל באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 ומלחמת העצמאות שבאה בעקבותיה.

ובכן, על-פי חלוקת ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר, רוב רובו של הגליל וכן הנגב המערבי היו אמורים להיות בשטח המדינה הערבית/פלשתינית ולא בשטח הריבוני של מדינת ישראל. בעקבות מלחמת העצמאות תוקן העוול הזה, הגליל כולו נכבש על-ידי כוחותינו וכך גם הנגב המערבי, מה שהוסיף שטח נכבד להחלטת האו"ם.

ברם, למרות ההרחבה המשמעותית של גבולות ישראל, נוצר במהלך 76 שנות העצמאות פער גדל והולך, הן בכמות והן באיכות בין המרכז העשיר לבין אותה פריפריה ששוחררה על ידינו במלחמת העצמאות. על-פי נתונים יבשים אחוז הישראלים המתגוררים בגליל ובמערב הנגב כמעט לא השתנה מאז שנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת ועומד על פחות מחמישה אחוזים.

הצפיפות הממוצעת בישראל, שהיא בין הגבוהות בעולם, עומדת על כ-450 תושבים לקילומטר מרובע. אולם אם נפלח את המרכז, בו הצפיפות הממוצעת כבר מתקרבת ל-1,000 תושבים לקמ"ר לבין הפריפריה, שם היא עומדת על כ-50 בלבד לקילומטר מרבוע, נבין את גודל הפער.

הפער בין המרכז לבין הגליל ומערב הנגב איננו רק כמותי, אלא גם איכותי. אין מה להשוות את ההזדמנויות הבלתי נדלות לתעסוקה ותרבות פנאי שמהם נהנים תושבי המרכז לבין אלה של תושבי הפריפריה. לכן, ולמרות הכאב המתמשך של מראה הגליל העולה בלהבות ומערב הנגב בו התרחש טבח 7 באוקטובר, אני בהחלט רואה את "היום אחרי המלחמה" כהזדמנות בלתי חוזרת לא רק לחבר מחדש את האזורים הללו למדינת ישראל, אלא גם ובעיקר לצמצם לחלוטין את הפער שנוצר בינם לבין המרכז, הן בכמות המתיישבים והן ברמת ואיכות החיים.

יעד לאומי זה יושג, לטעמי, רק בשילוב כוחות מושכל של השלטון המרכזי. קרי הממשלה על כל זרועותיה, יחד עם מרכז השלטון המקומי המיוצג באזורים הפגועים על-ידי עשרות עיריות ומועצות מקומיות ואזוריות. עם כל הכבוד והערכה לתרומה וגופים נוספים העוסקים כיום בשיקום, היעד איננו רק להחזיר את התושבים הביתה, אלא גם ובעיקר להביא אליהם מאות אלפי מתיישבים חדשים ובראש וראשונה את בני הדור הצעיר, כולל כמובן כל אלה שהשתתפו במלחמה האחרונה.

שילוב הכוחות הזה יהיה חייב להיות רוחבי ולכלול בתוכו בין היתר את משרדי השיכון, התחבורה והכלכלה, זאת תוך דגש נרחב על פיתוח מקומות תעסוקה איכותיים והנגשתם לתושבים, ותיקים כחדשים. הגשמת יעד לאומי זה, יתקן לטעמי את העוול שנעשה הן לגליל והן למערב הנגב במהלך 76 שנות המדינה!