פער ההרתעה גדל לרעת ארה"ב וטראמפ עלול להחמיר אותו

כאשר ממשל טראמפ ייכנס לתפקידו, העולם יהיה במצבו המסוכן ביותר מאז המלחמה הקרה. התחרות בין ארה"ב לסין תתעצם, שתי מלחמות איזוריות יבערו, אזור האנרכיה באפריקה יתרחב, הציות לחוקים העולמיים יפחת וארבעה משטרים סמכותניים – סין, רוסיה, אירן וקוריאה הצפונית – יהדקו את יחסיהן נגד המערב. כוחה של ארה"ב מתוח יתר על המידה, החל ממלאי טילים קטן ועד אכיפת עיצומים.

הפער בין העולם האנרכיסטי יותר לבין כוחה המוגבל של ארה"ב להשפיע עליו, יטיל את צילו על כהונתו השנייה של דונלד טראמפ הרבה יותר מאשר על הראשונה – צופה פטריק פוליס, עורך אקונומיסט לענייני חוץ, ב-The World Ahead 2025. בכמה מקרים הוא יהיה אדיש; באחרים הוא יחשוב שבכוחו להשתמש באיומים ובסגירת עסקות כדי לפתור בעיות. אבל החושים הבדלניים של טראמפ ימנעו ממנו לפעול בדרך הדרושה כדי להבטיח את כוחה של ארה"ב בטווח הארוך. אוזלת ידה של ארה"ב תתסכל אותו ותוביל למדיניות הרפתקנית שתחליש אותה עוד יותר ותגביר את הכאוס.

העולם לא אמור היה להיראות כך. במשך שנים הכוח המוביל היה היריבות הסינו-אמריקנית, שהיא אומנם עזה כשהייתה, אבל ההפתעה הגדולה הייתה המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון. חלקים גדולים יותר של העולם פועלים בתחום האפור. ארבע המדינות הסמכותניות משתפות פעולה בכטב"מים, מודיעין ועקיפת עיצומים. הן בוחנות את הגבולות: ערב הבחירות בארה"ב סין תרגלה מצור על טייוואן, קוריאה הצפונית איימה בגרעין ושלחה חיילים לרוסיה. הערבוב של מלחמות ובריתות מוכר למי שלמדו על שתי מלחמות העולם.

חלק מהסיבות לעולם המסוכן יותר אינן בהישג ידה של ארה"ב, אך טראמפ צודק כאשר הוא מאשים את היחלשות ההרתעה – מדגיש פוליס. קיימת תפיסה לפיה ארה"ב חוששת להפעיל את כוחה: ראו את הבעיות בסיוע לאוקראינה ומול החות'ים בים סוף. משאביה מתוחים: אין מספיק פגזים לחמש את בעלות בריתה, סוללות נ"מ מועברות בין זירות עימות, ובנקודה מסוימת לא הייתה נושאת מטוסים באוקיינוס השקט. אם הסמכותנים יגבירו את שיתוף הפעולה, למשל בגרעין, הפער יחמיר.

לכאורה, הפער הוא בעיה פתירה בטווח הארוך. חלקה של ארה"ב בתוצר העולמי הוא 26%, ויחד עם בעלות בריתה – 58%; מחצית מהמודלים המתקדמים של בינה מלאכותית מצויים בשטחה. המדינות הסמכותניות ניצבות בפני משברי ירושה ונאבקות בירידה בתוצר; בסין ורוסיה גם האוכלוסייה מצטמקת.

טראמפ עשוי לאמץ מספר צעדים שיגבירו את כוחה של ארה"ב, כמו חידוש התעשיה הביטחונית והגדלת תקציב הביטחון. אבל הבדלנות והפרוטקציוניזם שלו יפגעו בבריתות שלה. פוליס צופה שהממשל יחפש פתרונות מהירים בלתי שגרתיים ולעיתים מזעזעים. כמה מיועציו הקיצוניים אולי יציעו לשקו לאיים להשתמש בנשק גרעיני, לתקוף את אירן או לעודד את קוריאה הדרומית לייצר נשק גרעיני. אחרים ימליצו לנטוש חלק מן המחויבויות. טראמפ אולי ינסה לפלג בין הסמכותנים, בעיקר בין ולדימיר פוטין לבין שי ג'ינפינג.

בעולם מסוכן יותר, יש תועלת ברצונו של טראמפ לזעזע וביכולתו לאיים. אבל מדיניות נטילת הסיכונים שלו, חוסר העקביות והאפשרות שיריביו יעבדו עליו, יפגעו ביכולתו להשיג "שלום מתוך עוצמה". שיקום הכוח האמריקני דורש השקעה ובניית בריתות שהוא לא ירצה או לא יוכל לעשות. פער ההרתעה גדל, וב-2025 ילמד העולם שאפילו טראמפ אינו גדול מספיק כדי לסגור אותו.