למי להאמין

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצהיר בהדגשה ובהבלטה רבה, שאחת הסיבות המכריעות שהניעו את ישראל לחתימת הסכם להפסקת האש בלבנון נבעה עקב האיום של ארה"ב בעיכוב אספקת החימושים לישראל. ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב, מיהר לצאת בהצהרה פומבית בה דחה נמרצות, כי האיומים אמריקנים היוו גורם לחתימת ישראל על הסכם, לפיו בלילה של 27 בנובמבר ייכנס לתוקף הסכם הפסקת האש עם לבנון.

אודה, שאני מתקשה לקבל את גרסת ראש הממשלה שלנו בדבר האיום האמריקני, כשרובצת עננה כבדה על מעשים שיש בהן עבירה פלילית בלשכת ראש הממשלה. פעם אחת ראש הממשלה ממהר להצהיר שאינו מכיר את אחד החשודים, ופעם שניה מוצג בסרטון כפטריוט, שעשה דרכו מעולם התורה לקצונה בצה"ל.

אודה, שאני מאמין לגרסת נשיא ארצות הברית, שלא היה בכלל לחץ אמריקני. אני מאמין לנשיא ארה"ב, הנשיא הכי מושמץ על-ידי השופרות בסביבת בנימין נתניהו, שגילו יחס של כפיות טובה לנשיא הכי ציוני, ששלח רכבות ימיות ואוויריות שסייעו משמעותית לישראל כדי למנוע מפגע הרסני של מתקפות אירניות.

היום כשנכנס ההסכם לתוקפו אני מעלה שאלה נוספת. אחרי שבקלות, במהירות, בנחישות, ללא הנד עפעף חתם בנימין נתניהו על הסכם המסיים את המלחמה בלבנון נשאלת השאלה - מדוע לבנון כן, ועזה לא? מדוע צה"ל נסוג מלבנון וימשיך לדמם את חיי חיילנו בעזה ולסכן את חיי הנותרים בחיים מתוך 101 החטופים. לצערי, התשובה נעוצה בהיות נתניהו ממולכד בצמד בן-גביר וסמוטריץ' המאיימים עליו. עבורם הפסקת המלחמה בעזה - פירושה פרישה מהקואליציה.

לפני כמה ימים הצהיר בנימין נתניהו: "המלחמה בצפון לא תסתיים עד שנשיג את כל יעדינו" רק עיוור יקבל שהושגו כל יעדינו בלבנון. מה שהושג הוא יישובים רבים ריקים מתושבים, רוב המבנים אינם ראויים למגורים ורבבות אזרחים עקורים בארצם.

אני פוחד מראש ממשלה, שכבר החליט, כי המלחמה בעזה יועדה להימשך לפני ואחרי המערכה בלבנון. יש לנו ראש ממשלה המטיל את כל יהבו ועיסוקיו בשכתוב ההיסטוריה, כשהוא המצביא של מלחמת התקומה, מלחמה העלולה לקבור חיים את כל 101 החטופות והחטפים במנהרות האופל בעזה תחתית.