הסכם טוב? הנה מה שחשבתם לפני כמה ימים...

מה אתם חושבים על ההסדר המסתמן בלבנון? אין לי תשובה על השאלה הזאת. אבל יש לי תשובה על שאלה מעניינת אחרת: מה חשבתם לפני שבועיים על ההסדר המסתמן בלבנון. ומה שחשבתם זה שההסדר לא טוב. מה שחשבתם זה שההסדר אינו התוצאה הרצויה בעיניכם. וכשאני אומר "חשבתם" אני כמובן לא מתכוון לכולכם, אלא לרובכם – כי שאלה כזאת מזמינה חילוקי דעות. וכשאני אומר "חשבתם" אני אומר קודם כל היהודים, כי בקרב הערבים היה גם לפני שבועיים רוב ברור בעד "הסדר מדיני שירחיק את חיזבאללה מגבול הצפון ללא נוכחות ישראלית בשטח לבנון".

לפני שבועיים הוצגו שלוש אפשרויות במסגרת הסקר החודשי של המכון למדיניות העם היהודי.

אפשרות ראשונה: פירוק ארגון חיזבאללה מנשקו או סילוקו לגמרי מלבנון. קרוב לשליש מהישראלים, 31%, אמרו שזאת "העמדה הכי קרובה" לשלהם "למה שצריך לקרות בסוף המלחמה בלבנון".

אפשרות שנייה: "שמירה על נוכחות ביטחונית ישראלית בתוך שטח לבנון שתרחיק את חיזבאללה מגבול הצפון". קרוב לחמישית (18%) בחרו באפשרות הזאת.

אפשרות שלישית היא זאת שדומה למה שיש בהסכם שישראל מקבלת: "הסדר מדיני שירחיק את חיזבאללה מגבול הצפון ללא נוכחות ישראלית בשטח לבנון". זאת האפשרות שזכתה לתמיכה הכי משמעותית, אבל לא לרוב. 43% בחרו בה. עוד 9% אמרו שאינם יודעים, או שאף אחת מהאפשרויות לא נראית להם. משמע – מקרב "בעלי הדעה" כמעט מחצית בחרו בהסדר המדיני (כ-47%), יותר ממחצית לא בחרו בו (כ-53%).

יהיה מעניין לראות – ובטח נראה כבר היום או מחר, כשיערכו סקרים בנושא – כמה מהר וכמה בכלל מהישראלים שינו את עמדתם. הם יכולים לשנות אותה מכמה סיבות. ראשונה – הם סומכים על ראש הממשלה ועל הממשלה. אם השרים אומרים להם שההסכם טוב, חלק מהישראלים יקבלו את הטענה כפשוטה. שנייה – המציאות תגרום להם להסתגל במהירות. מה שאתמול נראה כמו סיום לא מוצלח ייראה לפתע כמו סיום מוצלח, ולו בשל העובדה שבאמת נמאס, וטוב שהמלחמה תגמר, ומה שחשבנו אתמול חשבנו אתמול, אבל היום יום חדש. שלישית – כי משהו בפרטי ההסכם יקסום להם יותר מכפי שקסמה ההצעה הסתמית בסקר של "הסדר מדיני שירחיק את חיזבאללה מגבול הצפון ללא נוכחות ישראלית בשטח לבנון". הם יאמרו – נכון, היינו נגד, אבל זה היה לפני שראינו מכתב התחייבות אמריקני שנוכל לתקוף. או שיאמרו – נכון, היינו נגד, אבל זה לפני שהבנו שיש ערבות בינלאומית לתמיכה בצבא לבנון. ובמילים פשוטות: כשלא היו פרטים היינו נגד, אבל לנוכח הפרטים אנחנו בעד.