סכנת תחריר א-שאם והאחים המוסלמים

השתלטות הטרור האיסלאמי על דמשק מדירה שינה מעיני מנהיגי ירדן, מצרים, סעודיה, האמירויות ושאר מדינות ערב, החשים על צווארם את מאכלת משטר האייתולות וחרב האחים המוסלמים. הם חוששים שהפלת משטר אסד מהווה השראה לטרור האיסלאמי במדינותיהם.

בניגוד לממסד המערבי, המנהיגים הערביים אינם מתרשמים מהתבטאויות מתונות של מנהיג המורדים בסוריה. הם ערים לחזון הדתי והפנאטי המנחה את הטרור האיסלאמי, ומכירים את נשק ה"טאקייה" - שימוש בהתבטאויות כדי להוליך שולל את האויב, להרדימו ולהתגבר עליו.

בשאר אסד השתמש ב"טאקייה" עם עלייתו לשלטון ב-2000, ווהוצג כמתון על-ידי עיתונאי ניו-יורק טיימס תום פרידמן, מזכירת המדינה מדלן אולברייט והסנטור ג'ון קרי. כך גם עשה אייתוללה חומייני ב-1978 לפני הפלת השאה הפרסי, כאשר הציף את הנשיא קרטר בהתבטאויות מתונות ששכנעו את הנשיא האמריקני להעריך ש"חומייני יהיה מהדורה אירנית של גנדי, ויתמקד בטרקטורים ולא בטנקים".

החות'ים בתימן שלחו מסר מרגיע לנשיא ביידן, עם כניסתו לבית הלבן ב-2021, והביאו להוצאתם מרשימת ארגוני הטרור ולהפעלת לחץ אמריקני על סעודיה להפסקת מלחמתה בטרור החות'י. וכמובן, יאסר ערפאת הרעיף על ישראל וארה"ב מזמורי שלום שהביאו ב-1993 ל"הסכם אוסלו", למאמרים וראיונות מחמיאים של תום פרידמן, ולהענקת פרס נובל לשלום לארכי-טרוריסט.

חזון מנהיג המורדים אינו מוגבל לשטח סוריה, אלא חותר להפלת כל משטר איסלאמי-לאומי, הקמת חברה איסלאמית עולמית, והכנעת התרבות המערבית "הכופרת", בהשראת עקרונות יסוד של האחים המוסלמים. שמו של ארגון הטרור המוביל בסוריה - "הארגון לשחרור הלבאנט" - מעיד על היעד הראשון: "שחרור" "סוריה הגדולה", הכוללת את סוריה, לבנון, ירדן, ישראל, קפריסין וחבל הטאיי בדרום טורקיה ואחר כך כל המזרח התיכון, מרחבי "בית האיסלאם" ולבסוף - "בית הכופרים" המערבי.

האחים המוסלמים שואבים עידוד מהצלחת הטרור האיסלאמי בסוריה, ומכאן הברכות ממוקדי האחים המוסלמים במצרים, ירדן, לבנון, המפרץ הפרסי, ועוד. המורדים הסורים - כמו גם משטר האייתולות באירן - פועלים להפלת המשטר ההאשמי, ופועלים דרך חתרנות, טרור והברחת סמים, תוך מינוף שני מיליון הפליטים הסורים והעירקים בירדן, התשתית המוצקה של האחים המוסלמים, ארגוני טרור פלשתינים והפיצול בחברה הבדואית (שבטי דרום ירדן רואים בהאשמים מהגרים מחצי-האי ערב החוטאים באימוץ התרבות המערבית).

המורדים גם מעניקים רוח גבית למאמץ השיטתי של האחים המוסלמים להפיל את השלטון א-סיסי במצרים, שם קמה התנועה האיסלאמית ב-1928. לדוגמה, ב-1949, רצחו אנשיה את רה"מ המצרי מחמוד נוקראשי; ב-1954, כשלו בהתנקשות בנשיא נאצר; וב-1981, רצחו יוצאי האחים המוסלמים ("הג'יהאד האיסלאמי") את הנשיא סאדאת.

פרופ' אלברט חוראני, היסטוריון מוביל של האיסלאם באוניברסיטת אוקספורד, מציין עקרונות יסוד של האחים המוסלמים (A History of the Arab Peoples עמ' 445/6): "שלילה מוחלטת של חברות לא-איסלאמיות.... הקוראן הוא יסוד ומדריך חיי אנוש.... עליונות המערב מתקרבת לקיצה.... יש להיאבק להקמת חברה איסלאמית אוניברסלית... גם באלימות וטרור מתאבדים...."

על מעצבי מדיניות בישראל וארה"ב להכיר במרכזיות החזון הדתי הפנאטי של האחים המוסלמים והארגון לשחרור הלבאנט - המתועד במערכות חינוך לשנאה והסתה במסגדים - בעיצוב האסטרטגיה של הטרור האיסלאמי, ולהימנע מהיסחפות אחר התבטאויות מתונות של מנהיגי הטרור, שנועדו להקהות את חושי "הכופרים" ולהכניעם.