"נהיה בטוחים יותר אם יהיה לנו ארסנל גרעיני משלנו", אמר ראש ממשלת פולין, דונלד טאסק, לפני עשרה ימים. הסיבה: "שינוי יסודי בגיאו-פוליטיקה של ארה"ב", דהיינו דונלד טראמפ. לפחות כרגע, הוא לא מדבר על פצצה פולנית, אלא על הצעתו של הקנצלר הגרמני המיועד, פרידריך מרץ, ולפיה בריטניה וצרפת יהיו "תחליף למטרייה הגרעינית האמריקנית". יומיים לפני כן הכריז עמנואל מקרון על "דיון אסטרטגי על השימוש בהרתעה שלנו כדי להגן על בעלי בריתנו באירופה".
הדיון יצטרך להתמודד עם שתי סוגיות, מסביר אקונומיסט: אמינות ויכולת. במשך קרוב ל-80 שנה העניקה ארה"ב לאירופה מטרייה גרעינית, אבל הרתעה מורחבת היא עניין חמקמק. מדינה אחת צריכה להתחייב להשתמש בנשק הגרעיני שלה – ובכך להסתכן בהשמדה גרעינית – למען מדינה אחרת. הקושי להעניק אמינות להבטחה שכזאת הוא שהוביל את ארה"ב לבנות ארסנל עצום ולפזרו ברחבי העולם.
הכוח הגרעיני הבריטי, הצנוע אמנם, מיועד גם הוא להגנת נאט"ו. לצרפת יש יחסים מורכבים יותר עם ההרתעה המורחבת. היא יצרה אותו כדי שלא להיות תלויה בארה"ב, והיא איננה חלק מקבוצת התכנון הגרעיני – פורום של נאט"ו ובו 31 חברות. הרעיון הוא להשאיר פתוחות את האפשרויות שבידי הנשיא, ולהימנע מהתחייבויות העלולות להגביל אותן. עם זאת, מנהיגי צרפת גם הצהירו על חיוניות "המימד האירופי". ב-1995 הסכימו בריטניה וצרפת, כי "האינטרסים החיוניים של האחת אינם יכולים להיות מאוימים בלא סיכון דומה לשל האחרת". אותה לשון מופיעה בהסכם הצרפתי-גרמני משנת 2019.
השאלה היא מה המשמעות בפועל, מסביר אקונומיסט. ב-2022 אמר מקרון, כי נראה שלא יגיב באותה צורה אם רוסיה תפעיל נשק גרעיני באוקראינה. "האינטרסים הצרפתיים החיוניים מוגדרת היטב", אמר – אך בצורה מבלבלת-משהו הוסיף, ש"אלו לא יהיו בסכנה אם תהיה התקפת טילים גרעיניים בליסטיים באוקראינה או באיזור", אמר שלא בחוכמה. ביטוי זה נראה כמוציא מן ההגנה את חברות נאט"ו והאיחוד האירופי במזרח אירופה.
מאז נקט מקרון קו ניצי ובנה מחדש את היחסים עם מדינות מזרח היבשת. אבל אפילו בעלות בריתה הקרובות ביותר של צרפת אינן בטוחות האם הנשיאים הבאים יהיו מוכנים להסתכן במלחמה גרעינית כדי להגן עליהן. כעת הן תוהות גם כמה רחוק ללכת יהיה מוכן מקרון עצמו. מאסק רמז, שהיה רוצה לקבל סמכות מסוימת לשגר נשק גרעיני שיוצב על אדמתה.
נראה שמקרון שולל כל אפשרות של סמכות שיגור משותפת. ההרתעה הגרעינית הצרפתית תהיה בידיים צרפתיות מהתחלה ועד הסוף, הבהיר, והפעלת הנשק הייתה ותהיה בידי הנשיא. יש גם מכשולים משפטיים: אם בריטניה וצרפת ירצו להעביר נשק גרעיני שלהן או לסייע למדינות אחרות לבנות אותו, הן יפרו את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני או יצטרכו לפרוש ממנה.
|
|
|
|
הניסוי הגרעיני הראשון של בריטניה, 1952
|
|
יש הצעות אחרות. למשל: הצטרפות של צרפת לקבוצת התכנון הגרעיני כמשקיפה, וכך תוכל להבהיר את המימד האירופי של הרתעתה. או: הבהרה צרפתית לפיה ההגנה ההדדית האירופית תוכל להתממש "בכל האמצעים" – דהיינו כולל נשק גרעיני. אפשרות נוספת היא העתקת המודל האמריקני, בו מוצבים מפציצים גרעיניים B61 באירופה בשליטה אמריקנית, אבל בשימוש שוטף של חילות האוויר של בלגיה, גרמניה, יוון, איטליה, הולנד וטורקיה.
בריטניה תתקשה לחקות הסדרים כאלה לחלוקה גרעינית, שכן מאז שנות ה-1990 כל הארסנל שלה מצוי בצוללות שמיקומן סודי. מטוסים הם סיפור אחר: לצרפת יש טילי אוויר-קרקע גרעיניים שיכולים להוות "אזהרה אחרונה" לאויב לפני הירי מצוללות. חיל-האוויר הצרפתי מתרגל ארבע פעמים בשנה הפצצות גרעיניות ארוכות טווח. ב-2020 הזמין מקרון את בעלות בריתו להשתתף בתרגילים אלה.
השאלה היא כמה רחוק זה עשוי להגיע. מטוסים צרפתיים בעלי יכולת גרעינית נוטלים חלק בתרגילים קונבנציונליים במדינות אחרות, כולל גרמניה וליטא אשתקד. ב-2018 הוצע שצרפת תציב מדי פעם מטוסי Rafale בעלי יכולת גרעינית בבסיסים במזרח אירופה, כדי להפגין את תמיכתה במדינות אלו וכדי להאריך את טווח הפעולה שלה.
הבעיה עם זה היא ההיקף, מסביר אקונומיסט. הארסנל האמריקני ענק ולכן היא יכולה להגיב על מתקפה נגד כל בעלת ברית ויישאר לה מלאי מספיק כדי להרתיע מפני מתקפה עליה. אבל אם בריטניה תשגר טיל אחד בלבד בשלב נמוך יחסית של הסלמה – למשל כתגובה על שימוש רוסי בנשק גרעיני טקטי – עלול לחשוף את מיקום הצוללת. בריטניה הגדילה ב-2021 את מספר ראשי הנפץ שלה והזמינה עוד צוללת מתקדמת מדגם Dreadnought; בסך-הכל יהיו חמש כאלה, שהראשונה בהן תושק בתחילת העשור הבא.
אבל עצם האיום המצריך צעדים כאלה – גישתו העוינת של טראמפ כלפי בעלי ברית – גם מסבך את התגובה. בריטניה תלויה בארה"ב בתכנון, ייצור ותחזוקה של נשק גרעיני. בתרחיש הגרוע ביותר, אם ארה"ב תפסיק את הסיוע – בריטניה תהיה תלויה בטילים שכבר ברשותה. אחת האפשרויות שבפניה היא חזרה לרעיון של שיתוף פעולה עם צרפת, שעלה בשנות ה-1970 וה-1980 אף לא התממש.
יהיה זה צעד דרמטי. "הדיון האסטרטגי" של מקרון נמצא בתחילתו ונכון לעכשיו לא נבחנת האפשרות של הצבת נשק גרעיני מחוץ לצרפת. הרעיון הוא למצוא, בדרג הבכיר ביותר, אינטרסים משותפים עם מדינות אחרות, כמו גם להרחיב את השתתפותן בתרגילים הגרעיניים של צרפת. יש המון רעיונות, אך כרגע אין הכוונה פוליטית. הדבר עלול לאכזב בעלי ברית כמו טאסק. אבל טראמפ כבר עורר את הדיון הגרעיני המשמעותי ביותר באירופה מזה 70 שנה.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
| תאריך: |
18/03/2025
|
|
|
עודכן: |
18/03/2025
|
|
|