אולי סרבנותו של פוטין תשכנע את טראמפ מיהו המכשול לשלום

אם למישהו היה ספק מיהו המכשול לשלום באוקראינה, הקרמלין פיזר אותו בתגובתו להסכמה האמריקנית-אוקראינית על הפסקת אש בת חודש. ולדימיר פוטין למעשה דחה את ההצעה, אם כי בניסוח שנועד שלא לעורר את חמתו של דונלד טראמפ – מנתח וושינגטון פוסט. הוא אמר ש"הרעיון כשלעצמו חיובי", ואז הציב תנאי: רק אוקראינה לא תוכל לנצל את הפסקת האש כדי להתחמש מחדש.

פוטין מבהיר שאין לו חלק לוותר, ואין זה מפתיע לנוכח העובדה שהפלישה לאוקראינה הייתה פלישה חסרת הצדקה והוא יכול היה לעצור אותה מזמן. הוא המשיך למרות שרוסיה איבדה לפחות 95,000 הרוגים ו-4,000 טנקים. אבל נראה שלדונלד טראמפ לא ברור מיהו התוקפן: הוא הטיל את האשמה על ולדימיר זלנסקי וטען שפוטין רוצה לסיים את המלחמה.

ספק אם משהו יוכל לפקוח את עיניו של טראמפ, אבל אם כן – זו תהיה דחייה רוסית של הצעתו. פוטין הימר הכל על ניצחון באוקראינה והוא לא יפסיק כעת – כאשר הכוחות הרוסיים והצפון-קוריאניים קרובים לכבוש מחדש את מחוז קורסק. רוסיה לא תסתפק ב-20% משטח אוקראינה שכבר כבשה, אלא דורשת הכרה בינלאומית בסיפוחם של ארבעת המחוזות במזרח המדינה, למרות שלא נכבשו בשלמותם. היא תדרוש אזור מפורז הן במזרח והן בחצי-האי קרים, מה שיהפוך את עיר הנמל אודסה לבלתי ניתנת להגנה.

זלנסקי מוכן לוותר על שחרור מלא של השטחים הכבושים ועל הצטרפות בקרוב לנאט"ו, ולהסתפק בערבויות ביטחוניות מערביות. אולם, מסמך של שירות הביטחון הרוסי (FSB) שחשף הפוסט מלמד, כי נוכחות של כוחות שמירת שלום מערביים היא "לחלוטין בלתי נחוצה" לדעת מוסקבה ושלא ניתן להשלים עם אספקת נשק אמריקני לאוקראינה. מוסקבה גם תדרוש שהצבא האוקראיני יצומצם ל-50,000 איש – 5% מגודלו הנוכחי – והתחמשותו תוגבל בצורה דרמטית.

לבסוף, המסמך מצביע על רצונו של הקרמלין בחילופי ממשל בקייב. כלומר: להיפרד לשלום מהממשלה הדמוקרטית בראשותו של זלנסקי, הנהנה מ-67% תמיכה בסקר עדכני. אין ספק שפוטין בונה על החזרת שליט הבובה ויקטור ינוקוביץ, אשר הפלתו בהפיכה עממית ב-2014 הובילה לפלישה לחצי-האי קרים.

המסמך של ה-FSB עולה בקנה אחד עם דבריו של פוטין בשבוע שעבר: כל תוכנית שלום חייבת לפתור את "שורשי הסכסוך". מובן, כי בעיניו הכוונה היא לנסיונותיה של אוקראינה לממש את עצמאותה מהשליטה הרוסית. פוטין אינו רוצה הפסקת אש מהסוג שסיים את מלחמת קוריאה ב-1953, ואשר הוביל את קוריאה הדרומית להפוך לדמוקרטיה מערבית משגשגת.

נראה שפוטין רוצה גרסה של הסכם ורסאי לאחר מלחמת העולם הראשונה, אשר הטיל על גרמניה תנאים קשים ביותר. למעשה, פוטין רוצה אפילו יותר: הצבא הגרמני הוגבל אז ל-100,000 איש, כפליים מדרישתו הנוכחית. הוא אולי יתפשר, אבל רק אם יגיע למסקנה שאין דרך שישיג בכוח את מטרותיו.

נכון לעכשיו, כל מה שעשה ממשל טראמפ – השעיית הסיוע לאוקראינה והפסקת מתקפות הסייבר על רוסיה – רק שכנע את פוטין שכדאי לו להמשיך את מלחמת התוקפנות שלו. יש לקוות, כי סירובו של הקרמלין לאמץ את הפסקת האש תוכיח סוף-סוף לטראמפ, כי ויתורים לפוטין לא יובילו לשלום. רק הגברת הסיוע לאוקראינה תוכל לסייע לטראמפ לממש את הבטחתו ולסיים את המלחמה.