רוסיה תסבול מהעיצומים האירופיים גם לאחר הקלה באמריקניים

שנית – התשלומים הבינלאומיים. ויזה ומאסטרקארד אינן עובדות עם הבנקים הרוסיים, והם הורחקו ממערכת התשלומים הבינלאומית "סוויפט" ומרשתות הבנקים המאפשרות עסקות בדולרים. הדבר מנע מחברות רוסיות להמיר למטבע קשה את ההכנסות מסין והודו, מה שפגע בערך הרובל. המערב גם מנע מרוסיה גישה לנכסים ב-274 מיליארד אירו שבבנקים זרים. הסרת העיצומים האמריקניים תקל את המצב, אך הבעיות לא ייעלמו – קובע אקונומיסט.

רוב הנכסים הרוסיים נמצאים באירופה ויישארו מוקפאים. הבנקים ימשיכו להיות מנותקים מה"סוויפט" שמרכזו בבריסל. היא תתקשה להשיג דולרים אם הבנקים האמריקניים יחששו לעבוד איתה בשל העיצומים האירופיים. שלוש שנות המלחמה הפכו את רוסיה לחור שחור מבחינה פיננסית. היא הושעתה מכוח המאבק הבינלאומי בהלבנות הון, כך שהבנקים במערב ימשיכו לסרב לקבל לקוחות רוסיים.

שלישית – ההשקעות הזרות, אשר צנחו ב-43% מאז סוף 2021 ולמעשה אין אחזקות מערביות באג"ח רוסיות. התקוות לשינוי העלו את שער הרובל ב-20% מאז השבעתו של דונלד טראמפ. חזרת ההשקעות תחזק את הרובל; יש הרבה היכן להשקיע במשק הרוסי. אבל נראה שרוב המשקיעים הזרים יישארו בחוץ. העיצומים עשויים לחזור אם רוסיה תפר את התחייבויותיה או בממשל האמריקני הבא; רוסיה עלולה שוב להחרים נכסים זרים; בעלי המניות עשויים להתנגד; וכל זה – למשק קטן יותר מאשר טקסס. בכל מקרה, המשקיעים יתקשו למצוא בנק מוביל שיעביר כספים אל רוסיה וממנה.

הקלת העיצומים האמריקניים לא תשנה את הכלכלה הרוסית, מעריך אקונומיסט. ייתכן שאירופה אפילו תנסה לשבש את ההפשרה בין וושינגטון למוסקבה, גם אם הדבר ירתיח את טראמפ. הרגולטורים ביבשת עשויים להזהיר בנקים זרים שהם ישאו באחריות פלילית אם יעבירו כספים רוסיים. רבות מהעסקות הלא-אירופיות עוברות בשלב כלשהו דרך לונדון, פרנקפורט או דבלין.

אירופה עשויה להסיר את מגבלת המחיר על הנפט הרוסי, ובמקום זאת לאסור על חברות הספנות והפיננסים שלה להיות מעורבות בסחר הרוסי. אפשרות קיצונית במיוחד היא שמדינות שיהיו מעורבות בסחר בנפט הרוסי, יאבדו את הגישה למערכת הפיננסית האירופית. מדובר בצעד יקר מאוד ומסוכן, כולל אפשרות של תגמול מצד טראמפ; הסכם השלום צריך להיות איום ונורא כדי שאירופה תשקול זאת. אירופה תמיד הייתה חשובה לרוסיה יותר מאשר ארה"ב; זה אומר שיש לאירופים קלפים חזקים.