סירוב פקודה

ב-19 באפריל 2025, פרסם עמוד הטלגרם של ערוץ הטלוויזיה של חמאס "אל-אקצה" קטעים מתוך מאמר שפרסם בעיתון הארץ עמירם לוין, לשעבר מפקד פיקוד הצפון והמשנה לראש המוסד. להלן הדיווח בערוץ "אל-אקצה" של חמאס:

מעקב - עמירם לוין, המפקד לשעבר של פיקוד הצפון של כוחות הכיבוש: בידיים רועדות, למרות שלא סברתי מעולם שאומר זאת: אנו מתקרבים לסירוב פקודות צבאיות בתוך הצבא. סירוב הפקודות הוא צעד חמור הפוגע ביסוד פעילות הצבא הישראלי, ואולם הוא יהיה מסוכן פחות מציות לפקודות שיביאו לאסונות.

ממשלת [בנימין] נתניהו דוחפת אותנו למצב בו ביצוע הפקודות יהיה מסוכן ומזיק יותר מהסירוב לביצוען. הרמטכ"ל [רא"ל אייל זמיר] וחברי המטה הכללי, עליכם להתנגד להמשך מלחמת השווא הזו. מטרתה המעורפלת [של המלחמה] "להפעיל לחץ על חמאס" לא תושג, ונראה שמטרתה האמיתית היא לחימה לשם לחימה בלבד.

עליכם [על הרמטכ"ל וחברי המטה הכללי] להגיש מיד לממשלה תוכנית צבאית חלופית למימוש יעדי המלחמה, ובראשה השבת כל השבויים [החטופים] והשגת "ביטחון" להתנחלויות ב"עוטף עזה" ובצפון הנגב. חובה עליכם להבהיר לישראלים ולממשלה, כי סיום המלחמה כדי להשיב את כל השבויים [החטופים] אינו "מחיר" אלא השגת היעד. השבת השבויים [החטופים] וסיום המלחמה יאפשר לצבא "לארגון מחדש את שורות ולספק חופש הפעולה הנדרש נגד חמאס בתנאים טובים הרבה יותר כאשר חיי השבויים [החטופים] לא יהיו עוד נתונים לסכנה".

לצורך השוואה ולהבנת ההקשר המלא של הדברים, מצ"ב המאמר שפרסם עמירם לוין בעיתון הארץ ב-17 באפריל 2025, ושעליו נסמך ערוץ "אל-אקצה":

[כותרת]

בידיים רועדות, ועל אף שלא האמנתי שאי פעם אכתוב זאת

עמירם לוין, אלוף בדימוס

[תוכן המאמר]

הסכנה לחיי החטופים, לחיי חיילינו, להיגררות לפשעי מלחמה ולפגיעה אנושה באתוס הצה"לי והחברתי, לא מאפשרים לעמוד מנגד. לכן, בידיים רועדות, למרות שלא האמנתי שאי פעם זה יקרה, אכתוב: אנחנו מתקרבים לסירוב פקודה.

סירוב פקודה הוא צעד מסוכן שמפורר את הבסיס לפעולת צה"ל. אך ממשלת נתניהו מדרדרת אותנו למצב שבו הציות לפקודות יהיה מסוכן ומזיק הרבה יותר, ויפורר את היסוד הערכי שעליו נבנה הצבא. כדי למנוע מאלפי לוחמות ולוחמים להגיע למצב שבו לא תהיה להם ברירה אלא לסרב, על המפקדים הבכירים לעשות זאת קודם.

הרמטכ"ל ואלופי המטה הכללי, עליכם להתנגד להמשיך במלחמה חסרת תוחלת שמטרתה העמומה, "לחץ על חמאס", אינה מושגת, ומטרתה האמיתית נראית כלחימה לשם לחימה. עליכם להציג לממשלה מיד תוכנית צבאית חלופית להשגת מטרות המלחמה, ובראשן החזרת כל החטופים והשגת ביטחון לתושבי העוטף וצפון הנגב.

נכון שאין בסמכותו של צה"ל להכתיב לממשלה את מטרות המלחמה, אך עליכם, הרמטכ"ל ומפקדי צה"ל, להבהיר שמבחינה צבאית אין סתירה בין מטרות המלחמה — החזרת כל החטופים, הכרעת חמאס והחזרת הביטחון לתושבי העוטף וצפון הנגב. עליכם לשכנע כי הדרך הצבאית הנכונה להחזרת החטופים והכרעת חמאס היא להפוך את סדר השלבים: קודם החזרת החטופים והפסקת המלחמה, ורק אחר כך פירוק חמאס מנשקו והכרעתו.

עליכם להבהיר לציבור ולממשלה שסיום המלחמה בעבור החזרת כל החטופים איננו "מחיר", אלא השגת המטרה. ראשית, כי מלחמה, כל מלחמה, היא דבר נורא. והעיקר: החזרת החטופים וסיום המלחמה יאפשרו לצה"ל התארגנות וחופש פעולה להגנה ולהכרעת חמאס בתנאים ובזמן טובים בהרבה, כשאין סכנה לחיי החטופים. התמשכות המלחמה במתכונתה הנוכחית מסכנת את חיי החטופים ודוחה (אולי לעולמים) את החזרתם, וכך מאיימת על ערכי הליבה של הצבא ושלנו כמדינה וכחברה. לאחר שתכננתם היטב והצגתם לממשלה את תוכניתכם להשגת מטרות המלחמה, חובתכם לסרב להמשיך במלחמה ללא החזרת כל החטופים, או לכל הפחות לקצוב לה פרק זמן מוגבל (שבועיים-שלושה, לא יותר!) שבסופו, אם לא הושגה המשימה, עוברים לתוכנית צבאית חלופית.

הרמטכ"ל ומפקדי צה"ל, כשיש בידיכם תוכנית פעולה עדיפה, זכותכם וחובתכם למנוע את הסרבנות טרם התפשטותה ולהציל את צה"ל והמדינה. מעל המשך המלחמה ללא השבת כל החטופים מתנוסס "דגל שחור הדוקר את העין ומקומם את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת". אני בוטח בכם, הציבור בוטח בכם. כך תנצחו, וכך "תדע כל אם עברייה כי הפקידה גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך". [סימוכין]