יום הפועלים הבינלאומי, ובשמו הידוע יותר אחד במאי, מצוין ב-1 במאי כביטוי לסולידריות בין ארגוני עובדים וכביטוי למאבק למען תנאי עבודה טובים יותר. יום זה הוא אחד מסמליו המרכזיים של הסוציאליזם. לאחר הקמת המדינה בשנות החמישים והשישים, חג ה-1 במאי הפך לחג כמעט רשמי במדינה. ברחבי הערים והישובים הגדולים נערכו עצרות תהלוכות ומצעדים המוניים, שהפגינו את הישגי המשק בחקלאות, בבנייה, בתעשיה ואף בתחום החינוך והתרבות.
בראש המצעדים צעדו ראשי המדינה ואחריהם נציגי המגזרים והאגודות המקצועיות השונות. הצועדים נשאו א דגלי המדינה ולצידם את דגלי האחד במאי האדומים וכן נשאו כרזות וסיסמאות. דגל אדום הונף גם מעל בניין ההסתדרות וקהל רב נאסף בצידי הרחובות לחזות במצעדים. ה-1 במאי היה מקובל כ"יום בחירה" במקומות עבודה רבים ומשרד החינוך אישר לסגור מוסדות חינוך ביום הזה, אם מנהל המוסד הודיע על כך להורים. העיתונים (להוציא עיתון "הצפה") לא הופיעו ורבים ממקומות עבודה היו סגורים ביום זה.
מלחמת הסיסמאות בתהלוכת ה-1 במאי
|
|
|
|
|
 אחד במאי 1949 בתל-אביב [צילום: הנס פיין/לע"מ]
|
|
הוועדה המרכזת של ההסתדרות החליטה שאם לא יושג הסכם בין מפא"י למפ"ם לגבי תוכן הסיסמאות תבוטל התהלוכה המרכזית ברחובות תל אביב
|
| ▪ ▪ ▪ |
ב1 מאי 1950 שנתיים לאחר קום המדינה, פוצצה תהלוכת ה-1 במאי שצעדה ברחובות תל אביב לאחר שפרצה תגרת ידיים בין "סדרני הפועל" שליחי אנשי מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) לבין קבוצת נוער של השומר הצעיר (מפ"ם) בשל סיסמה שנשאה קבוצת "השומר הצעיר" נגד דוד בן-גוריון בניגוד להסכם (סיכום) שנחתם בין מפא"י למפ"ם ערב התהלוכה וחגיגות ה-1 במאי 1950 שכל סיסמה שתינשא בתהלוכה מחויבת באישור ובהסכמת מטה צעדת ה-1 במאי בוועד הפועל של ההסתדרות.
לפני צעדת ה-1 במאי 1950 נערך מאבק מאחורי הקלעים והתנהלו ויכוחים לוהטים בין מפא"י ומפ"ם לגבי תוכן הסיסמאות שיישאו הצועדים בתהלוכה. הוועדה המרכזת של ההסתדרות החליטה שאם לא יושג הסכם בין מפא"י למפ"ם לגבי תוכן הסיסמאות תבוטל התהלוכה המרכזית ברחובות תל אביב.
ברגע האחרון הושג הסכם בין שתי התנועות לפיו הסיסמאות שיינשאו במהלך התהלוכה ובעצרת - אירוע הסיום שלה שיערך ב"אצטדיון הצבאי" בצפון תל אביב - יהיו מוסמכות ומאושרות על-ידי ועדה מיוחדת בה מיוצגים חברי מפאי ומפ"ם. מועצת פועלי תל אביב פנתה ערב התהלוכה לציבור ופרסמה הודעה-בקשה לא להניף לשאת בתהלוכת ה-1 במאי סיסמאות שלא אושרו על-ידי ועדה מיוחדת בה היו מיוצגים חברי מפא"י ומפ"ם.
|
|
|
|
פילוג ומתח אידיאולוגי בין מפלגות השמאל
|
|
|
המפלגה הקומוניסטית הישראלית קיימה אף היא תהלוכה משלה שנשאה כמה סיסמאות נגד רדיפות ערבים במדינת ישראל
|
| ▪ ▪ ▪ |
חגיגות ה-1 במאי 1950 בכללן עמדו בסימן פילוג ומתח אידיאולוגי בין מפלגות השמאל לאחר שמפ"ם, שהייתה אז תנועה גדולה יחסית, קיימה ב-1 במאי תהלוכה משלה בתל אביב שיצאה מרחוב ברנר בעיר וסובבה ברחובות לקול תופים וחצוצרות. בתהלוכת מפ"ם נאם יהודה טובין, חבר הנהגת תנועת “השומר הצעיר” והקיבוץ הארצי, שבירך את "המנהיג" סטלין.
באותה שעה מק"י - המפלגה הקומוניסטית הישראלית קיימה אף היא תהלוכה משלה שנשאה כמה סיסמאות נגד רדיפות ערבים במדינת ישראל. תהלוכת מק"י יצאה מקולנוע "גן רינה" ששכן בפינת הרחובות בן יהודה ושלום עליכם בתל אביב. לאחר נאום שנשא בפתיחת התהלוכה מאיר וילנר ממנהיגי התנועה הקומוניסטית הישראלית סובבה ברחובות תל אביב ועברה ברחובות בן יהודה ואלנבי.
|
|
תהלוכת ה-1 במאי הכללית בארגון ההסתדרות (מפא"י)
|
|
|
|
|
 גולדה מאיר [צילום: משה פרידן/לע"מ]
|
|
גולדה מאיר בראותה את הכרזה נגד בן-גוריון מחתה נמרצות וקראה קריאת בוז לעבר נושאי הכרזה על שהפרו את הסיכום בין מפא"י למפ"ם
|
| ▪ ▪ ▪ |
בשעות אחרי הצהרים של אותו יום יום שלישי ה-1 במאי 1950 החלה התהלוכה הכללית של הסתדרות העובדים בהשתתפות אלפים רבים. חלק מאנשי מפ"ם שערכו קודם לכן בשעות לפני הצהריים תהלוכה משלהם בתל אביב הצטרפו בשעות אחר הצוהריים לתהלוכת ההסתדרות -מפא"י ובהתאם למוסכם אנשי מפ"ם קיפלו את רוב שלטי סיסמאותיהם שנשאו ובהם ברכות לסטלין ולמשטרו.
גם כמה מאנשי מק"י הצטרפו לתהלוכת ההסתדרות לאחר שהתבקשו על-ידי המארגנים של תהלוכת ההסתדרות להוריד את תמונות סטאלין. בראש תהלוכת ההסתדרות-מועצת פועלי תל אביב, צעדו חברי הוועד הפועל של ההסתדרות וחברי מועצת פועלי תל אביב ואחריהם האגודות המקצועיות על דגליהן. בשעת התהלוכה הושבתה התחבורה העירונית.
התהלוכה עברה בשלום ועברה ברחובות אלנבי ובן יהודה עד שהגיעה לאצטדיון בצפון העיר שם הייתה אמורה להיערך עצרת חגיגות ה-1 במאי המרכזית בתל אביב ובה אמורים היו לנאום אליעזר שכטר מזכיר מועצת פועלי תל אביב, פנחס לבון (אז לובינקר) וברל רפטור וכן הייתה אמורה להתקיים במסגרת עצרת "תוכנית אמנותית מגוונת".
על במת הנשיאות כבר תפסו מקומם השרים גולדה מאיר (אז מאירסון) ואליעזר קפלן. הצועדים בתהלוכה החלו להיכנס לאצטדיון ולהסתדר ולתפוס מקומותיהם. כשנכנסה לאצטדיון קבוצת נוער מ"השומר הצעיר" היא נשאה, בניגוד למה שסוכם, סיסמאות שלא היו מאושרות, וביניהן סיסמה נגד דיכוי המיעוט הערבי בארץ ובמיוחד עוררה את חמתם של מארגני העצרת אנשי מפא"י כרזה שנשאו צעירי "השומר הצעיר" שתקפה את ראש הממשלה דוד בן-גוריון על נאומו נגד מאמצי הקליטה של ההתיישבות העובדת וזו לשון הכרזה "בן גוריון: החלוציות הכזיבה ...אני בוש ונכלם... "
מספרים כי גולדה מאיר בראותה את הכרזה נגד בן-גוריון מחתה נמרצות וקראה קריאת בוז לעבר נושאי הכרזה על שהפרו את הסיכום בין מפא"י למפ"ם. מזכיר מועצת פועלי תל אביב אליעזר שכטר נזעק כנראה בעקבות תגובתה הנזעמת של גולדה וקרא ברמקול לצעירי "השומר הצעיר" נושאי הסיסמאות הלא מאושרות להסיר מיד את הכרזות והסיסמאות שנשאו וכשאלה סירבו הורה שכטר ברמקול לסדרנים לסלק בכוח את שלטי הכרזות.
הסדרנים מאנשי "סדרני הפועל" שהיו שליחי מפא"י, שהיו ידועים בקשיחותם, רצו בחמת זעם לעבר נושאי השלטים ותוך שהם מכים אותם ניסו להוציא מידיהם בכוח את כרזות הסיסמאות. נערי "השומר הצעיר" לא ויתרו בקלות למרות שהוכו נמרצות. אל התגרה הצטרפו כמה חמומי מוח. המשטרה הוזעקה למקום .מפקד משטרת תל אביב יואב פלג ואנשיו הגיעו למקום להשליט סדר. בעקבות התגרה בוטלה בו במקום העצרת עוד לפני שזו למעשה החלה והודעה על כך נמסרה ברמקול. האירוע המרכזי של חגיגות ה-1 במאי 1950 פוצץ והקהל עזב אט אט את האצטדיון כנראה מאוכזב, והכל בגלל סיסמאות.
|
|
עיתונאי. פייסבוק -
| תאריך: |
11/05/2025
|
|
|
עודכן: |
11/05/2025
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
כחלוצות אזרחיות עבודתן היא עמוד שדרה מוסרי התורם לחוסנה של החברה הישראלית
