צו השעה: סיום המלחמה בעזה

ישראל מיצתה את עיקר ההישגים הצבאיים האפשריים ברצועת עזה, ומעתה ואילך - המשך הלחימה הוא "דשדוש" ושקיעה בביצה העזתית, שיהיו כרוכים בה מחירים כבדים בנפגעים, ללא תועלת ביטחונית ממשית, והיא אף עלולה להוביל לכיבוש מלא של הרצועה.

חמאס, כצבא טרור, פורק בשדה הקרב: הוא איבד את מרבית כוחו, כמעט כל שדרת הפיקוד שלו חוסלה, התשתיות הצבאיות והאזרחיות שלו הרוסות, ויכולתו מסתכמת בפעולות טרור וגרילה ספוראדיות. לגבי סוגיית החטופים, שהיא פצע פעור בלב העם בישראל, לא השתנה דבר כחודשיים שחלפו מאז תחילת מבצע "מרכבות גדעון". לפיכך, מוטב לישראל לנצל את הישגי הלחימה, הן ברצועה ובעיקר מול אירן, כמנוף למהלך מדיני שיביא בהקדם לשחרור החטופים ולסיום המלחמה.

התשתית למהלך מדיני זה כבר קיימת, בדמות המתווה שהניחה מצרים על סדר היום, ואשר זכה לגיבוי מדינות ערב והאיסלאם. ההצעה המצרית כוללת תנאים לסיום מוחלט של המלחמה בעזה ולנסיגה ישראלית בשלבים משטח הרצועה, בתמורה להחזרת החטופים ולכינון סדרי שלטון חדשים בה, שיבטיחו כי חמאס לא ישלוט עוד שם וכן את שיקומה האזרחי והכלכלי.

בה בעת, על ישראל למנף את השינוי הדרמטי שחל במערך האסטרטגי האזורי בעקבות סבב הלחימה מול אירן. חמאס איבד את הספונסר שלו – אירן וציר ההתנגדות נחלשו מאוד; חמאס איבד את מעמדו כחבר בכיר בתנועת התנגדות איזורית והפך ארגון כלוא, התלוי בחסדי אחרים, שכן נתיבי העברת הכסף והברחת אמצעי לחימה לארגון ברצועת עזה יובשו.

הופגנה ברית ביטחונית-מדינית בין ארה"ב לישראל, שגם קטר תתקשה לתקוע בה טריז; קהיר, ריאד, אבו דאבי, רבת עמון ודוחה אומנם חוששות מהגמוניה ישראלית במרחב (בעיקר כל עוד מכהנת בה ממשלת ימין קיצונית), אך הן מוכנות ליטול על עצמן מעורבות בביצה העזתית כדי לקדם את סיום המלחמה והן בשלות יותר להציע וליישם מנגנון לפירוז הרצועה.

קצה נפשו של הציבור העזתי מהמשך המלחמה וממהלכי חמאס, והוא אינו חושש כבעבר ממנגנוני ביטחון הפנים ויחידות "החץ" של הארגון; בפועל, חמאס ניצב בצומת החלטה בין המשך "ההתנגדות" והמאבק המזוין, שמשמעותו סיכון קיומי מיידי לשרידותו, לבין ויתור על השלטון ומסירה מדורגת של הנשק, שיאפשרו הן את הישרדותו כתנועה והן את שיקום הרצועה.

בהקשר זה, בכיר חמאס סאמי אבו-זהרי, מסר לאחר השגת הפסקת האש בין ישראל לאירן, כי חמאס מוכן לשחרר את כל "השבויים" הישראלים המוחזקים ברשותו במסגרת עסקה אחת כוללת, וזאת בתנאי שיתקבלו ערבויות בינלאומיות אמיתיות להפסקת אש כוללת ולהפסקת הלחימה ברצועת עזה. חמאס אינו מתנה את שחרור "השבויים" בהסכם מדיני ארוך טווח או בהישגים אסטרטגיים, אלא רואה במהלך זה צעד הומניטרי, שניתן לממשו אם יובטח סיום מיידי לתקיפות הישראליות והסרת האיום המתמשך על חיי האזרחים ברצועה.