באג שמאלי בפוליטיקה הישראלית

לבא"ג השמאלי החדש בישראל יש שני מופעים אפשריים:

• בנט, איזנקוט גנץ (אותיות באג)

• בנט איזנקוט גולן (אותיות באג)

כל אחד מהם בא"ג גדול מרעהו. ואיפה נעלם יאיר לפיד? לפיד כמו מנהיג אמת הנאמן לבוחריו ומפחד מהצל של עצמו, העניק את מפלגתו לגדי איזנקוט ואפילו נזיד עדשים לא ביקש בתמורה. לקח את הפיקדון הכי יקר של בוחריו, ונתן אותו לאדם מכובד שהם מעולם לא בחרו בו. כך נאה וכך יאה בדמוקרטיה.

והבאג השמאלי הזה הולך כמובן עם הראש בקיר. מדובר בעוד גוף "אווירה" חולף, שבונה על הכסילות של הקול השמאלי בישראל. ומדוע הקול השמאלי הוא קול מטופש? הקול השמאלי הוא מטופש כי נטש את הגב הלאומי וללא גב לאומי אין סיכוי לבא"ג הזה.

ומהו אותו גב לאומי? האם משמעותו הוא נישול ערבים מזכויותיהם האזרחיות? חלילה. האם משמעותו נישול ערבים מזכויותיהם הלאומיות? ודאי. ארץ ישראל היא של עם ישראל לדורות, וזכויות לאומיות יהיו כאן ליהודים בלבד, ואת עניין הדרוזים והצ'רקסים הנאמנים למדינה יפתור השלטון היהודי בהסכמה וברוחב לב איתם.

כל מי שמגמגם בעניין זכותו הבלעדית של עם ישראל על ארץ ישראל, כאשר בפועל עקב אינטרסים שונים מותר וחובה טכנית להתפשר על שטחי מולדת, לא יתקדם פה מילימטר. גם אם יגיע לשלטון יעוף אחרי תקופה קצרה, אפילו אם יקבל רוח גבית מיצחק עמית וברק ארז בבית המשפט העליון.

המדינה נוסדה על-ידי דוד בן-גוריון מכוח אמונה מרכזית בהבטחה האלוהית התנ"כית של ארץ ישראל לעם ישראל. תורת בן-גוריון הייתה נטועה עמוק מאוד בתנועת העבודה עד שנות ה-70 של המאה הקודמת. מאז הלך השמאל לרעות בשדות זרים, שדות של ליברליזם חולני חסר ערכים וחסר ערך, ולכן הציבור נטש אותו וכל עוד השמאל הבא"ג הזה לא יחזיר עטרה ליושנה הוא ימשיך לשכון בפח הפוליטי, בלי קשר לכמות העיתונאים שיש בכיס, בלי קשר לכמות רשתות התקשורת שיש לו בכיס, ולא חשוב כמה שופטים יש לו בכיס.

האמונה בנצח ישראל ובזכותו של עם ישראל על פיסת האדמה הזו, חזקה מכל השמאל וחזקה מכל אלה שהשמאל מחזיק בכיס הקטן שלו, ועד אשר השמאל לא יחזור בתשובה למקורות, הוא ימשיך לילל ולעולם לא יחזור לשלטון, כי הוא לא ראוי לשלטון, ומי שלא ראוי לשלטון, לא יהיה בשלטון, הוא לא ייבחר. ציבור חכם לא בוחר ב"באג" פוליטי לשלוט עליו.

ומה עם הכיפה המצומצמת שעל ראשו של נפתלי בנט? ובכן מדובר בקשקוש. בנט מקפץ מצד לצד כהרף עין,.כמו כל שאר מנהיגי השמאל הוא מסתמך על עקרון האווירה והחרטה של בוחריו, או בקיצור עקרון החארטה. כבר במוצאי הבחירות, לפני שיקריאו את קלפיות המדגם, יאמרו מרבית בוחרי הבאג, "אוי איזו טעות עשינו איזה באג או איזה באג, איך לא שמנו לב לפתק."