התפטרות מיארה היא גם אופציה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, זומנה לשימוע שנועד ליום 14.07.25, בפני ועדת שרים מיוחדת לבחינת המשך כהונתה. חברי הוועדה: עמיחי שיקלי (יו"ר), איתמר בן-גביר, בצלאל סמוטריץ', גילה גמליאל ומיכאל מלכיאלי – שרים המזוהים עם הקו הממשלתי שמבקש להביאה לסיום תפקידה.

מי שמוביל בפועל את המהלך להדחתה הוא שר המשפטים יריב לוין, אשר קרא בגלוי לסילוקה מתפקידה. לוין הוא שגיבש את המתווה הממשלתי-משפטי שמסדיר את ההליך נגד היועצת, ואותו מתווה אף זכה לאישור מליאת הממשלה.

מיארה תיאלץ להתמודד – אם תופיע – עם שאלות קשות, במיוחד מצד שיקלי, בן-גביר וסמוטריץ', שהתבטאו נגדה בפומבי. שלושתם טוענים כי היא פוגעת קשות ביישום מדיניות הממשלה, באופן התנהלותה ובאמון הציבור.

שורת האשמות חסרות תקדים

הטענות כלפיה כוללות: ניהול מגמתי של תיקי חקירה נגד אישי ציבור מהימין, בלימת יוזמות חקיקה, עיכוב מינויי שופטים ופרשנות משפטית פוליטית.

היא מואשמת גם בפוליטיזציה של מוסד היועץ המשפטי, בחבירה לאופוזיציה, בשימוש במשאבי המדינה לצרכיה האישיים, ובנקיטת שיקולים זרים ופסולים – כך לטענת חברי הוועדה ומבקריה בממשלה.

מיארה שמה יהבה על בית המשפט העליון, אך השופט נעם סולברג דחה את בקשתה לצו ביניים. כך נותרה חשופה להליך פוליטי, ללא חסינות משפטית.

הליך השימוע יהא, ככל שיתקיים, מעמד משפיל עבור מיארה – לא רק בשל זהות חברי הוועדה והתנאים הפוליטיים שבהם נולד, אלא גם משום שמעמדה הנורמטיבי לא מאפשר לה להיאבק על תפקידה כשווה בין שווים.

הדחה, התפטרות – או עימות עם בג"ץ

מיארה אומנם זומנה, אך לא מן הנמנע שתסרב להתייצב – תוך הצגת ההליך כבלתי לגיטימי. אם תעשה כן, תעמוד בפני מלכוד: הדחה כפויה או התפטרות מאונס תוך מחאה ציבורית ומשפטית – הן כלפי הממשלה והן, אולי, גם כלפי בג"ץ.

לצד תמיכת האופוזיציה ושורה ארוכה של משפטנים, זוכה מיארה גם לתמיכה כמעט גורפת מצד כלי התקשורת המרכזיים, המנהלים בעצמם קו ניצי ובלתי מתפשר נגד הממשלה – ובמיוחד נגד העומד בראשה, בנימין נתניהו.

ההכרעה הסופית עשויה להינתן דווקא בבג"ץ – בעתירה עתידית שתבחן את סמכות הממשלה להדיח יועץ משפטי מכהן.