רגיעה ביטחונית

ב-16 באוגוסט 2022, פרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ראיון שערך ירון שניידר עם ד''ר חגי אטקס, חוקר בכיר ב-INSS והמתמחה בקשרי הכלכלה בין ישראל והרשות הפלשתינית, לרבות כלכלת עזה. להלן קטע מהראיון:

חגי אטקס: אני חושב שאם ניקח את הסבב [הלחימה] האחרון [מבצע "עלות השחר" 5-7 באוגוסט 2022] שחווינו בעצם, שהייתה לחימה מול הג'יהאד האיסלאמי וחמאס ישב בצד והסתכל מהטריבונות אם אתה רוצה, יש טענה, שהתעסוקה העזתית בישראל והגזרים הכלכליים הנוספים שנתנו לכלכלת עזה ובמשתמע גם לחמאס, סייעו להחזיק את החמאס מחוץ למעגל הלחימה.

במובן מסוים זה איזושהי הוכחה להצלחה של הגישה הזאת. אם כי צריך לזכור שחמאס לא מצטרף להסתדרות הציונית, הוא עדיין ארגון התנגדות (مقاومة), המטרות שלו הם לחימה בישראל, ואנחנו מדברים כאן על תזמון הלחימה בישראל ולא על הפסקתה או המרה של חמאס מארגון התנגדות...

ירון שניידר: וזה הכל כמובן בגבולות הגזרה של רצועת עזה.

חגי אטקס: נכון. [סימוכין1]

ב-1 באוגוסט 2022, פרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מחקר שערכו ד''ר חגי אטקס והכלכלנית ד''ר ופאק עדנאן, שכותרתו "תעסוקת עובדים עזתים בישראל - תוצאות סקר ראשון ומשמעויות להסדרת התעסוקה". בכותרת המשנה של המחקר נכתב:

"היום, 1 באוגוסט, מתחילה ההסדרה של תעסוקת עזתים בענפי הבנייה והחקלאות בישראל. מאמר זה מציג את הסקר הראשון על תעסוקת עזתים בישראל, ממחיש את הגידול בהכנסת העזתים שעברו לעבוד בישראל, אך גם את הקושי בהסדרת רבע מהעובדים המועסקים בענפי התעשיה והשירותים שלא קיבלו היתרים להעסקת עזתים".

להלן קטעים מתוך המחקר:

חידוש תעסוקתם של עובדים מרצועת עזה בישראל בשנים האחרונות - לאחר הפסקה מאז ההינתקות (2005) נועדה להעמיק רגיעה ביטחונית ולרסן את חמאס מפני ייזום הסלמה.

[...]

ב-1 באוגוסט 2022 החלה ההסדרה של התעסוקה בישראל של תושבי עזה באמצעות היתרי עבודה ומעסיקים רשמיים בענפי הבנייה והחקלאות.

[...]

באוקטובר 2021, לאחר דעיכת מגיפת הקורונה, החליטה ממשלת ישראל לחדש את התעסוקה העזתית בישראל וכיום כ-11,000 עזתים מחזיקים בהיתרי כניסה ומועסקים באופן לא-פורמלי. במארס 2022 החליטה הממשלה להסדיר את התעסוקה העזתית בישראל ולהקצות 20,000 היתרי עבודה לעזתים, מהם 12,000 לענף הבנייה ו-8,000 לענף החקלאות. ההיתרים ניתנים לעזתים נשואים בני 25 ומעלה לאחר בחינה של עברם הביטחוני.

מדיניות משרד העבודה החמאסי היא לאפשר תעסוקה בישראל לתושבי עזה נשואים בני 27-60, שאינם מועסקים במגזר הציבורי או בעלי תואר אקדמי, או זכאים לקצבאות ציבוריות. כמו-כן, חמאס מעדיף להקצות את היתרי העבודה בישראל לעזתים בעלי משפחות גדולות שאינם מועסקים ובנות זוגם אינן עובדות.

[...]

חידוש התעסוקה העזתית בישראל בהיקפה הנוכחי, כ-11,000 היתרים, והרחבתה לכ-20,000 היתרים בהתאם להחלטת ממשלה 1328 (27 מרס 2022) מיטיבים עם העובדים בישראל ובני משפחותיהם. העובדים בישראל מדווחים בסקר שערכנו על אודות שכר גבוה מאוד במונחים עזתיים, יחס טוב מצד המעסיקים הישראלים, ורווחה סובייקטיבית גבוהה מאוד.

[...]

במישור הפנים פלשתיני, שליטת חמאס בחלוקתם של היתרי עבודה בישראל, בניגוד להיעדר שליטה של הרשות הפלשתינית בנושא, מתווסף לסימנים אחרים לעוצמת הריבונות החמאסית בהשוואה לחולשת הרשות הפלשתינית. חמאס גם מתאם את הקצאות כספי הסיוע הקטרי לאותן משפחות שמהן לא יוצאים לעבודה בישראל. ספק אם לכך התכוון המשורר.

ברמה האסטרטגית, ישראל הפסיקה את התעסוקה העזתית בישראל במסגרת ההינתקות כדי לנתק כלכלית ומדינית בינה לבין רצועת עזה. בשנים האחרונות חודשה התעסוקה העזתית בישראל כאמצעי מוביל בריסון חמאס ושימור הרגיעה הביטחונית.

ראוי לבחון, כיצד והאם חיזוק קשרי הכלכלה בין ישראל לבין הרצועה, בין היתר באמצעות העסקת עזתים בישראל והסדרתה הרשמית, מחזק את התפיסה של ישראל-הגדה המערבית-רצועת עזה כיחידה מדינית אחת. [סימוכין2]